היום יותר מהעבר מדברים על אפשרות של פיצול במפלגה האשכנזית חרדית "יהדות התורה" בין אגודה לדגל כמו שהיה בזמנו בתשמ"ט .
צריך להבין שהציבור החרדי משנת מ"ט ועד היום נמצא במקום אחר הן במנטליות החשיבתית וגם בכמות .
בזמנו אני זוכר שכולם "החסידים" הרגישו שייכות למפלגה . ציבור קטן . והיה רגש קירבה גם לאדמורים שהיו ( בפרט לדורנו) ענקי עולם .
האדמו"ר מלובביץ והקלוזינבורג הגרר (הלב שמחה שהיה אדמו"ר פתוח ) וכול אדמו"רים של הדור שהיה ואיננו .
וגם זה היה בשיא המחלוקת בין הרב ש"ך לחב"ד. שזה גם ליכד את הציבור לזהות הפנימית שלו חסידים לאגודה ולטאים לע"ץ.
הפוליטיקאים גם דאגו יותר לציבור החרדי.
היחידים שהיו בזמנו ממורמרים ודואגים לעצמם היו כן בלז שהלכו לפי האינטרס של עצמם ובחרו דגל .
היום הציבור החרדי בפרט החסידי לא נמצא שם . כל חסיד הוא זר בחסידות אחרת . כלומר כולם מפולגים רגשית .
רוב
האדמ"ורים גם רדודים מבחינה נפשית ורוחנית ורובם עמי ארצות . ורק בנש"קים
שזה בעצם לא בנם של קדושים אלא אולי נינים של קדושים. ורק מקפידים ללכת
גם גארטל 36 חוטים ומכנסי פיג'מה .
הציבור מצביע שהמצב רק לא היה יותר גרוע אבל לא מרגיש זהות .
הרבה חרדים אשכנזים בוחרים בבן גביר או בש"ס .
הרגשה
שבציבור כל דאלים גבר . וכל נציג דואג רק לחסידות שלו . בפרט שאם נאחד את
גור וויזניץ ובלז ביחד הן לא מגעים למנדט אחד. ויש כאן 2 מנדטים שנגנב
מהציבור על מזבח 3 החסדיות.
וגם שהמחלוקות בין חב"ד לציבור
הלטאי מזמן נהפך להיסטוריה. וכבר השלימו כולם עם כולם שאפילו ה"חוזר"
התכבד בכבוד אצל הרב שטיימן והנהגה הלטאות.
אם
היה פיצול אני משפחה חסידית ומי שאוכל להשפיע אבחר הפעם דווקא ב"דגל" שגפני
יותר מקורב לציבור מאשר אייכלר שחוייב רק לבלז וליצנים החדשים שמחייבים רק
לחסידות שלהם בלבד

אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.