רגעים של השבוע - פרשת ואתחנן - שבת נחמו
מבית לחם ועד חברון / מכתבה של היתומה / הירושלמי שבבני ברק / מוזיקה וחינוך
א. כל המתאבל על ירושלים
רחל אמנו נקברה בבית לחם על ידי בעלה יעקב אבינו, שראה ברוח הקודש שהעם היהודי בדרכו אל הגלות יעבור בבית לחם, וקיווה כי רחל תחוש את הצער הגדול של בניה ותתפלל עליהם בשמים. "קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים, רחל מבכה על בניה" - עד היום מתפללת עלינו רחל אמנו. למקום זה נסעתי עם ילדיי בליל צום תשעה באב, שהחל מיד במוצאי שבת שחלפה; התיישבנו על הרצפה וקראנו יחד את מגילת איכה.
למחרת, השכם בבוקר, נסעתי אל הכותל המערבי, כפי שהייתי נוהג עם אבי מורי שיחי' מאז היותי ילד קטן, ובכל שנה כשאני זוכה לבקר בארץ הקודש.
מנחה וערבית זכינו לנסוע להתפלל במערת המכפלה, לעורר את זכות האבות והאמהות הקדושים הקבורים במקום.
מרגש היה לראות את אנשי החסד המסורים, שעמדו בחוץ וחילקו שפע של כיבוד לסיום הצום.
ושוב חזרנו אל הכותל המערבי, כפי שנהגו מאז ומתמיד אנשי ירושלים, להגיע אליה ל'קידוש לבנה' ולנחם כביכול את השכינה הקדושה השוכנת בכותל המערבי.
והכל, מתוך ציפייה ואמונה לגאולה האמיתית והשלמה.
ב. גבאי הצדקה עם הפמוטים
"אני מרוגשת מזה, שאת אפילו לא מכירה אותי והשקעת בי כאילו אני הבת שלך, בצורה הכי מכובדת ויפה... אני מרגישה שזה עוד חסד שהקב"ה עשה איתי בדרך לחתונה שלי, וסוף-סוף מרגישה שמחה ומאושרת אחרי הייסורים הגדולים שעברתי בחיי"...
הכל החל לפני שבועיים. שיחת טלפון מחברה גדולה של כלי כסף בירושלים הודיעה, כי עומד משלוח מוכן שכבר שולם עליו, ומבקשים לברר מתי ניתן להביאה. האיש ענה, ולאחר שעה קלה הוא מקבל ארגז גדול, ומגלה בתוכה פמוטות יוקרתיות, גדולות ויפות במיוחד, עם מכתב בקשה: נא למסור זאת לכלה יתומה, ולבקש ממנה להתפלל על שני בחורים שהתבגרו וזקוקים לזיווג.
זכיתי השבוע להצטרף למסע קצר עם גבאי צדקה מסור ונאמן, בדרכו למספר מקומות במסגרת הפעילות הברוכה שהוא פועל ללא הרף למען הזקוקים לעזרתו. בזמן נסיעתי עמו, הוא שיתף אותי בכמה סיפורים טריים ומרגשים אחד-אחד, שכל כולם אכפתיות לשני, מתוך דאגה כנה ומסורה ללא גבול.
כשהוא קיבל את הפמוטות, הוא הציע זאת מיד לכלה יתומה שקיבלה עזרה לחתונתה שנערכה לפני שבוע.
הכלה התרגשה מאוד, וסיפרה כי החתן הביא לה כנהוג פמוטות, אבל בגלל מצבו הכלכלי, הפמוטות קטנות ומחומר זול ולא מכובד. היא הודתה נרגשות, ביקשה ראשית כל לבדוק עם בעלה הטרי אם זה בסדר שהיא תקבל את המתנה ולא תשתמש עם מה שהוא הביא לה. הוא כמובן שמח איתה והסכים מיד.
מכיסו הוא מוציא מכתב קצר כתוב בכתב יד, אותו כותבת הכלה שהתייתמה מאמה לפני מספר שנים, ובו היא מספרת בקצרה את מה שעבר עליה, מתארת את ההתרגשות שלה ושל בעלה, ומרעיפה שפע של ברכות ואיחולים עם הבטחה להתפלל על השמות שהיא קיבלה.
ג. נעים זמירות אברהם
האגדה אומרת, כי יליד ירושלים, גם אם יגור שנים רבות במקום אחר, הוא תמיד יישאר ירושלמי. זכיתי לראות זאת לפני מספר ימים, בביקור שאומנם לא ארך זמן רב, אבל הוא היה מיוחד.
טיפסתי את המדרגות של שלוש הקומות באמצע רחוב השומר בתחילת העיר בני-ברק, דופק בדלת הנפתחת על ידי המארח ר' אברהם רוחמקין, בחיוך שובה לב.
הוא גר כאן שנים רבות מאוד - עד מאה ועשרים, אבל נשאר ירושלמי אמיתי, עם שמחת חיים ושלוות נפש מיוחדת. הוצאתי בירה שחורה קרה עם עוגת גבינה שהבאתי לכבודו, והוא מצדו הגיש כיבוד שהוא הכין, ושנינו הפלגנו בשיחה מרתקת על התקופות שהוא ניהל למען קדושת השבת כאן ברחוב למטה, על פעילותו המסורה כגבאי הראשי של בית הכנסת המרכזי של חב"ד בבני ברק ועוד.
תוך כדי השיחה, אני מתבונן מסביבי, רואה את הציורים המרהיבים שאשתו החשובה ציירה במשך שנים, ואני מכיר הרבה זוויות בדירה הנקייה והמטופחת, מהקליפים השבועיים שאני זוכה - כמו עוד רבים אחרים, לקבל מהמארח החשוב מדי ערב שבת.
ר' אברהם הוא בעל תפילה של פעם, קולו גבוה וחזק, נוסח כל התפילות שגור על פיו, והוא מזכה את הרבים בקטעי וידיאו שבועיים, בהם הוא מציג מדי פעם קטע תפילה נוסף, בנוסח המקורי ובמנגינה הכי מתאימה, שערבה לאוזן ומאהיבה את התפילות על כל שומעיה.
תודה לך, ר' אברהם!
ולתמונת השבוע שלי: חינוך מוזיקאלי
רבים מכירים אותו כמוזיקאי דגול, מורה דרך לצעירים במוזיקה, ובעיקר - מנחיל את מורשת השירה האותנטית. אבל התברר לי, כי עיקר עיסוקו ומרצו הוא בכלל בתחום החינוך, בחינוך משפחתו היקרה, וגם בחינוך של צעירים רבים, כאלו שבגיל מסוים מתחילים לחפש את עצמם. הוא נמצא בצמתים הקריטיים שלהם, לכוונם לדרך הנכונה ולהרגיע את נפשם, שאולי קצת התבלבלה בנסיבות כאלו ואחרות. את עבודתו זו הוא עושה בשיחות אחד על אחד, וגם באמצעות מוזיקה וצילום.
בסבלנות אין קץ הוא מגלה כישרונות מוזיקאליים בציבור החרדי, משקיע בהם את נשמתו, וכך הוא זכה להקים דור צעיר חרדי שיודע לנגן על כלים שונים, בעיקר על קלרינט - כלי נגינה אהוב על הירושלמים.
זהו ר' אברום לייב בורנשטיין, חסיד ברסלב מירושלים, שבהופעותיו הרבים הוא מבצע עם חבריו ניגונים עתיקים שהוא מחדש ומשמר, שירים ערבים שלא נס לֵחם.
"תבוא לבקר אצלי, כי עוד מספר ימים אנו עוזבים את המקום לאחר 18 שנה". באתי, הקשבתי למילים ולצללים, הרחתי והוקסמתי מהמקום המדהים שהוא הקים ופיתח במשך שנים, ושמחתי לשמוע כי הוא עובר למקום גדול ומכובד יותר. בהצלחה, ר' אברום לייב!
גוט שבת!
שייע
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.