הנני בזה להעלות דברים מלב שותת דם אודות הבזוי הנורא שהתרחש בהלוית הרב וויס זצ"ל, המצב כיום בעדה הוא כאשר אמרת "בכי רע", וזאת היות והסקיריקים כופים את דעתם באלימות, בנוסף לכך יש לציין שהסיקריקים מחוברים לנטורי קרתא, ההבדל ביניהם הוא אחד, שהנטורי גאטקע מהוים אופוזיציה לעדה חרדית באופן מוצהר ומבחוץ, ואילו הסקיריקים אוכלים כל חלקה טובה בעדה מבפנים.
יורשה לי לומר, שמצב זה מזכיר את הזמנים שרב עמרם בלוי ז"ל היה בעדה ודאגו לכך בצדק שהוא יפרוש. אם כי אצל רב עמרם זה היה באופן לא ראוי שזה נכרך עם הסיפור של נשואיו עם רות בלוי, ומה ענין שמיטה אצל הר סיני. אבל עצם הדבר ברור לחלוטין, שלא יתכן שאנשי קצה כרב עמרם גם אם כוונתם לשם שמים וגם אם אינם נוהגים באלימות שהם יהיו חלק מהנהגת קהילה,
רב ומנהיג אוסר ומתיר בחמורות שבחמורות על פי אמות מידה של הלכה, מקרב ומרחק כפי אשר אמנה איתו, כך היה בכל הדורות, ולא יעלה על הדעת שאדם פרטי יהיה מי שיהיה העומד בצד ולא לוקח אחריות ציבורית שהוא יבקר את הסמכות הרוחנית העליונה.
בנוגע לנטורי קרתא אמנם הם אמורים להיות כלב שמירה, אבל תפקידם להיות כלב נובח ולא כלב נושך. ועל כגון זה כבר צווח איש האלוקים רבי יואל מסטמר זכר צדיק לברכה, שהם לא נטורי קרתא אלא חרובי קרתא. שמעתי בשעתו מאנשים נאמנים שאצל רבי יואליש היה חשוב מאוד ענין של הנהגה וסמכות רבנית, ושהוא היה תקיף מאוד נגד אנשים קיצונים שמערערים זאת, ויש על כך סיפורים לרוב. סיפור אחד אותו שמעתי מתלמיד בישיבתו של רבי יואליש שבחורים מישיבתו נכנסו לבית כנסת שהיה בו דגל ישראל והם השחיתו אותו ור"י העיף אותם מהישיבה.
אני לא מחסידיו המושבעים של רבי אהרון טייטלבוים מסטמר, אבל אין ספק שמלבד גדלותו בתורה שיש בהתנהלותו הכללית דבר מבורך שהוא הקובע והמחליט ולסקיריקים למיניהם אין זכות להביע דעה בקהילתו.
מענין לענין, קרוב משפחתי היה מתלמידיו של רבי זלמן בריזל זצ"ל, והוא סיפר לו שבזמנו הוא היה חבר בנטורי קרתא, עד שהוא קלט שהם מזלזלים באופן גורף בגדולי ישראל מנהיגי עדה. איך אומרים אצלם זה בדיאנאן. דעתי ההתנהלות של רבי משה בער בעק, על אף שהייתה קיצונית ביותר ועל גבול הלא הגיוני, מכל מקום הוא לא התיימר להשפיע ולהרוס מבפנים, הוא ברח מהארץ וניהל משם את מלחמתו ב"עמלק הציוני". וסוף דבר, דומני שהמסקנה הנדרשת היא כפי ששמעתי ממך אמש, שנוצר הזדמנות למנף את מה שקרה לטובה, והוא שהרוב השפוי בעדה יתנתק אחת ולתמיד מאותם אנשי קצה סקיריקים למיניהם שהם גלגולי נשמות של דתן ואבירם קורח ועדתו, אשר חלק מהם הינם בגדר רשעים גמורים. ועכשיו הזמן גרמא לקיים את הנאמר "סורו נא מאהלי האנשים הרשעים האלו וגו' ".
שוחחתי עם כמה אנשים כשרים בעדה והם אמרו לי שהם אסירי תודה לרב שאולזון על כך שהוא לוחם את מלחמתם. הכותב וחותם ידידך עוז, המכונה: "סתם סופר".

אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.