נחמה גרין: "היום בתניא" שבת קודש ט"ז מנחם אב
"אגרת הקדש"
המשך פרק ה' (עמוד 214)
שנה מעוברת
⛳
החומר והצורה באותיות הדבור:
נקדים, שבכל דבר שיש בו חומר וצורה, עצם החומר של הדבר והצורה האופיינית לו. כך גם באותיות הדיבור ניתן להבחין, בין חומר האותיות (וחיצוניותן), לבין צורת האותיות (ופנימיותן).
וכמבואר במקום אחר, ש"צורת האותיות" למשל מתייחסת אל "כח הדיבור" (אל האותיות כפי שהן עדין בנפש בכח). ואילו "חומר האותיות" מתייחס אל הדיבור בפועל (שבו, האותיות הנמשכות מהנפש, מתפשטות ומתלבשות בהבל ובקול הגשמי היוצא מהריאה ופוגע בחמשת המוצאות, שכתוצאה מכך מתקבלים האותיות בפועל).
והנה, "גשמיות האותיות" היוצאים מחמשת המוצאות, אין נמשך בהם מ"עצמיות האותיות שבנפש", אלא רק הארה בעלמא מ"צורת האותיות" (הבאה בדרך הכאה על ה"מוצאות").
...
אותיות הדיבור שלמעלה:
ומדברי רבנו בקטע השני של האגרת, עולה: שלעומת האותיות המהוות את העולם הבא, שהן בבחינת "צורה ופנימיות" ומקורן בחכמה עילאה. הנה, האותיות המהוות את העולם הזה, הן בבחינת "חומר וחיצוניות" ומקורן הוא בה' תתאה (האות ה' האחרונה שבשם י-ה-ו-ה). וחז"ל, באומרם שבאות ה' נברא העולם, התכוונו לומר, שהאות ה' (הרומזת להבל היוצא מהלב), היא המקור לחומר ולגוף האותיות שמהם נברא העולם הזה.
...
אין סתירה בין מאמרי רז"ל:
בקטע השלישי שבאגרת מבהיר רבנו, שאין כל סתירה: בין מה שאמרו רז"ל, שבאות ה' תתאה נברא העולם. לבין מה שמובן ממאמר רז"ל על הפסוק "כי בי-ה ה' צור עולמים", שהעולם הזה נברא בה' עילאה - שכן, הה' עילאה (הבינה), היא השורש לאות ה' תתאה (ה"מלכות", מקור חומר האותיות שבדיבור בפועל).
......
חבר נכבד:
קראת ונהנית, העבר הלאה את "היום בתניא" לחבריך ולמכריך. מומלץ לשלב את התניא היומי, בדברי התורה הנאמרים ליד שולחן שבת.
חדש! "היום בתניא" באמצעות המייל. להצטרפות נא לשלוח בקשה hayombatanya@gmail.com
הרב יקותיאל גרין ע"ה מחבר באור התניא משכיל לאיתן ועשרות ספרי חסידות לעם הנמצאים בכל בית כנסת, בכל בית חב"ד ובכל בית חסידי. הביאור היומי מובא כאן במקורו מכתביו של הרב גרין ע"ה ומופץ על ידי בני משפחתו.
🕯️ לע"נ הרה"ח הרה"ג הרב יקותיאל גרין ע"ה נפטר ב' אדר א תשפ"ב ומרת רחל גרין ע"ה נפטרה ז’ שבט תש”פ
-------------------------
תשורה לשבת
⛳⛳⛳⛳⛳
מסכת אבות מרכזת בתוכה הוראות נפלאות של חכמי התלמוד, המדריכות את האדם למידות טובות ברמה גבוהה של " מדת החסידות" ו"לפנים משורת הדין".
הספר "פרקי אבות עם מילי דחסידותא" של הרב יקותיאל גרין משלב באופן נפלא פרשנות בסיסית, דברי הגות ומחשבה, ומעיינות החסידות יחדיו.
‐------------------------------
אבות פרק ג משנה יז
"רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: אִם אֵין תּוֹרָה, אֵין דֶּרֶךְ אֶרֶץ. אִם אֵין דֶּרֶךְ אֶרֶץ, אֵין תּוֹרָה. אִם אֵין חָכְמָה, אֵין יִרְאָה. אִם אֵין יִרְאָה, אֵין חָכְמָה. אִם אֵין בִּינָה, אֵין דָעַת. אִם אֵין דַעַת, אֵין בִּינָה. אִם אֵין קֶמַח, אֵין תּוֹרָה. אִם אֵין תּוֹרָה, אֵין קֶמַח.
הוּא הָיָה אוֹמֵר: כָּל שֶׁחָכְמָתוֹ מְרֻבָּה מִמַּעֲשָׂיו, לְמָה הוּא דּוֹמֶה, לְאִילָן שֶׁעֲנָפָיו מְרֻבִּין וְשָׁרָשָׁיו מֻעָטִין, וְהָרוּחַ בָּאָה וְעוֹקַרְתּוֹ וְהוֹפְכְתוֹ עַל פָּנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה, יז), וְהָיָה כְּעַרְעָר בָּעֲרָבָה וְלֹא יִרְאֶה כִּי יָבוֹא טוֹב וְשָׁכַן חֲרֵרִים בַּמִּדְבָּר אֶרֶץ מְלֵחָה וְלֹא תֵשֵׁב.
אֲבָל כָּל שֶׁמַּעֲשָׂיו מְרֻבִּין מֵחָכְמָתוֹ, לְמָה הוּא דּוֹמֶה, לְאִילָן שֶׁעֲנָפָיו מֻעָטִין וְשָׁרָשָׁיו מְרֻבִּין, שֶׁאֲפִלּוּ כָּל הָרוּחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם בָּאוֹת וְנוֹשְׁבוֹת בּוֹ אֵין מִזִּיזִין אוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (שם), וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל מַיִם וְעַל יוּבָל יִשְׁלַח שָׁרָשָׁיו וְלֹא יִרְאֶה כִּי יָבֹא חֹם, וְהָיָה עָלֵהוּ רַעֲנָן, וּבִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג, וְלֹא יָמִישׁ מֵעֲשׂוֹת פֶּרִי".
השרשים והשפעתם על הענפים
העץ וענפיו נראים וגלויים ואילו השרשים מכוסים ונעלמים.
טיבו של העץ וחוסנו תלוי דוקא בשרשיו. ככל ששרשיו (הנעלמים) יתפשטו יותר, לאורך, לרוחב ולעומק, כן העץ (הגלוי) יהיה חזק יותר. אף רוח לא תזיז אותו ממקומו, עלהו יהיה רענן וכן לא ימיש מעשות פרי.
ככל שיחזק האדם את שרשיו הרוחניים, את עבודתו הרוחנית הקשורה בשרשו. ישפיע הדבר לטובה על כחותיו הגלויים.
על "ענפיו"- "עליו" ו"פירותיו".
(פרקי אבות עם מילי דחסידותא הרב יקותיאל גרין ג,יז)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.