שוב לשני הבחורים

 

מאת: חֲרֵדִי בְּעוֹלָמוֹ

 

ראשית בוא נהיה גלויים וכנים. אני אכן מעוניין שתמשיכו לשמור תו"מ וכתיבתי תהיה מתוך מגמה זו. אמנם סבורני שהדבר לטותבכם, אבל איני יכול להכחיש שייתכן שבתוכי תוכי אני מעוניין שהדרך שאני הולך בה, תקבל אישור ממקסימום אנשים - כולל אתכם.

נתחיל בחזרה על הודאה שלי באשמה. 'אמרו לי' ו'כולם חושבים ככה' - לא שוקל אצלי מאומה. מבחינתי, נכון לבדוק כל דבר לאשורו ודברים שמריחים לי שקר - אני מתרחק מהם מאוד (אולי אפילו בהגזמה. מי שנכווה ברותחין, נזהר גם מפושרים). הטענה הבסיסית שלי כאן היא שלא ייתכן שתורת אמת עומדת על רגלי שקר. אם הדרך לתורה היא , ח"ו, רצופה שקרים ותככים, ברור לי שלא תורת השם היא.

הטענה היא שיש כאן הרבה צעירים שקוראים ובשבילם זה 'קלקול' לקרוא מה שאני כותב. מילא אם כל הקוראים היו בני ארבעים וברי דעת, אזי הכתיבה כשלעצמה נכונה ואמיתית, אבל בהיות ויש כאן צעירים, צריך לכתוב אחרת.

לא הוסבר לי (ואני מודה ששכלי צר מהבין זאת בעצמו) מה לא בסדר בגילוי כל שכתבתי כאן גם לצעירים. מדוע צעיר צריך לגדול על דברים כאילו-אמיתיים ואינו יכול לגדול על אמת אמיתית. לצעירים יש כוח שלמבוגרים וזקנים אין. לנו יש אמנם את יישוב הדעת והמתינות שבאה עם הזמן (לצערנו, רואים שלא לכולם זה עוזר...) אבל לכם יש את הכוח המחדש והפורץ דרך. כל האיזמים שבעולם הונעו ע"י צעירים נלהבים (העולם אומר שמי שלא היה קומוניסט בצעירותו, כנראה חסר לב - ומי שנשאר קומוניסט בבגרותו, כנראה חסר מוח...).

ההבדל בין שאלות נוקבות לשאלות מתריסות, הוא אך ורק בכוונת הלב. אם מאס לבכם, חלילה וחס, בתורה ובמע"ט, לא תראו את האמת. אבל אם אתם מאמינים שהשם אחד ושמו אחד ושתורתו היא תורת חיים, אלא שיש לכם שאלות וספקות, אתם ברכה גדולה לעם. לא אסון ולא קללה, אלא ברכה גדולה מאוד. אנחנו ממש זקוקים לבחורים שישאלו שאלות ויתעקשו לקבל תשובות אמת.

שתבינו, הדור של ראשי הישיבות, המשגיחים והרמי"ם שלכם, גדל בתקופת חושך. בשל סיבות שונות (לא כאן המקום והזמן לפרט) הפסיקו לענות על שאלות ולא זו בלבד אלא שהתחילו להוקיע את השואל. כשאני שאלתי שאלות נוקבות קבעו איתי חברותא אישית (ראשי הישיבה, משגיחים ורמי"ם), אבל בדורנו כבר אסור לשאול.

מתוך שאסרו לשאול, גדל לנו דור של עמרצים גמורים. סליחה שאומר, אבל רוב מוחלט של נושאי התפקידים כיום לא למדו כוזרי ומו"נ. אולי אפילו לא שמונה פרקים והלכות יסודי התורה! אפילו איני בטוח כמה מהם למדו את ה 13 עיקרים בעיון. חלק למדו כמה פרקים במשנת הרב דסלר או מאמרי מערכת ביתד, וזהו.

ברור שכשלא לומדים, לא יודעים. לכן רובם אינם יודעים לענות על השאלות (שהם עצמם לא ליבנו מעולם) ובשל כך סותמים את פיותיהם של צעירים חכמים ונבונים מהם.

אם הקב"ה זיכה אתכם להעמיק ולשאול שאלות, אל תחתו ואל תפחדו. תשאלו שאלותיכם באומץ , ביושר ובדרך ארץ! כי אם אתם באים לזלזל, אין מי שיענה לכם (כולל אותי). אבל אם אתם באים בישרות הלב, אל תפסיקו לשאול, כי הקב"ה מלמד תורה בכל דור ועם רצון יניקתכם יקומו שילמדו וידעו לענות לכם.

מה שאתם צריכים בעיקר להזהר הוא שלא תזוח דעתכם עליכם. אל תטעו לחשוב שבגלל זה שאתם שואלים שאלות טובות (ובגלל זה שרבותיכם לא יודעים לענות לכם 'בשלוף') זה אומר שהשאלות הן פירכות. הקב"ה שילב אתכם בדור ביניים. בין דור שלא הורשה לשאול (ולכן לא למד ולא יודע) לבין דור דעה. לפי כל הסימנים אנחנו ממש על פתחה של גאולה. צריך להבין שהדורות האחרונים סבלו מאוד מכך שהעולם הכללי נפתח למידע חדש, שפעמים רבות סתר את הידוע עד אז ובעקבות כך רבים ירדו מהדרך. מתוך התגוננות (נחוצה ומובנת) אסרו ללמוד דברים שהיו חשודים באותה עת שהם המסיטים מן הדרך. מאז עברו שנים והסתבר שאפשר להיות גדולי מדע וגדולי יראה ביחד. עדיין החששות רבים ותלמדו זכות על החוששים שהם שומרים על אוצר יקר ומתוך יקרותו הם פוחדים גם כשאין ממה לפחד.

תזכרו שגם החכם שבהגדה שואל שאלות נוקבות, אבל הוא מקדים ואומר 'ה' אלוקינו' (לעומת הרשע שרואה רק טרחה ועבודה בכל העניין). לרשעים אין לנו עניין לענות. הם לא מחפשים תשובות, הם מחפשים תירוצים. למבקשי אמת, רק נודה על כל שאלה, כי אולי אני לא זכיתי לברר נקודה כלשהי ובזכות שאלותיכם אזכה גם אני ללמוד משהו חדש?

ומניסיון: אין יאוש בעולם כלל. אולי תצטרכו ללכת קצת זמן מסביב עד שתמצאו את העונה הנכון לכם. רק אל יאוש.

באופן מעשי, מן הסתם יותר קל למצוא אנשים חושבים בין תלמידי הרב משה שפירא זצ"ל ובין תלמידי הרב הלל זקס זצ"ל.

ברכה והצלחה

 

חרדי בעולמו