אכזבתם אותי

 

מאת מאוכזב

ביום הזה נחתם יום הדין בין המגזר החרדי למשטרה. 

עד היום היו שוליים,  סיקריקים , קיצונים,  היום נוספו לשוליים האלה אלפי חרדים לדבר השם, שהבינו שאין באמת דרך חוקית לקבל במדינה היהודית הבנה לצרכים שלהם אלא בדרך של אלימות ומהפכות! 

אלפי יהודים שיישרו קו עם דרישות המשטרה,  שילמו במייטב כספם על אישור להכנס להר מירון, ששילמו כסף על הסרת הגבלה במדינה דמוקרטית להגיע לקבר של צדיק, ובכל זאת נתקעו והמדינה/משטרה לא עמדה בתוכנית וסיפקה הגנה למי שרצה לשמור ולהכנס לסד החוק. 

בגדול, הדרך היחידה להגיע למירון היה רק בזיוף,  שקר ואלימות. 

בתוכנית המקורית הכינו עשרות חניונים שהיו אמורים לווסת אוטובוסים, המשטרה עצרה אוטובוסים לשעות רבות , אבל לא הכינה שום תשתית אנושית אלא התייחסה אל העולים מימונה כחיות ובהמות. 

השטח היה חולי, ללא שירותים ללא מים ולא מוצל. 

על אחד האוטובוסים האלה ישבו בעלי, (שקיבל יותר מהצעה אחת לנסוע פיראטי עם רכבים פרטיים שבדרך לא דרך וללא שום רשיון הגיעו עד למירון) הבן שלי עם ילד חאלקה בן 3 שממש לפני כמה חודשים נגמל מטיטול וכלתי עם תינוקות בת 4 חודשים,  ועוד עשרות ילדים קטנים, אבל שום דבר לא מנע מהמשטרה לאחר שעיקבו אותם 4 שעות להחזיר אותם חזרה בדרך לירושלים,  לאחר שלקחו מהנהג את רשיון הנהיגה עד שיהיה בצד השני של הכביש! 

זו שערורייה שלא הייתה עוברת שום מגזר!!! 

זו סטירת לחי לבחור כמו הבן שלי לדוגמה שבאמת היה בין  היחדים מבין חבריו לרכוש כרטיס וזמן בגלל ווטו שאני שמתי עליהם,  אבל יצא אדיוט מושלם כשכל חבריו צוחקים עליו כל הדרך למירון. 

כואב לי על הילדים שלי שלא הצליחו לעלות להר. 

כואב לי על הנכד שלי שמדבר שנה על החאלקה במירון כמו כל אחיו. 

כואב לי על כלתי שנסחבה עם תינוקת בת 4 חודשים ולא היה לה שירותים 7 שעות, אבל לא הסכימה לוותר להיות ברגע גדול של בנה, 

אבל הכי כואב לי על המדינה שלי שכביכול אני מהבודדים בסביבתי שהאמנתי ב אלמלא 

מוראה, איש את רעהו חיים בלעו,  האמנתי שצריך משטרה במדינת חוק, והתבדתי קשות .