שלום וברכה מורי ורבותי!
שעת חינוך ההורים שבינינו, והנה שאלה שלכם:
מה עושים עם אח גדול שמקנא באח קטן?
בדרך כלל זה מתנהל בצורה כזו, האח הגדול נולד, הגיע לעולם, הסבים והסבתות עטו עליו, נשקו וחיבקו אותו ללא הרף, צבטו בלחייו יום ולילה. והנה לפתע פתאום מגיע נסיך חדש, בחור קטן שכולם מזנקים עליו ומזניחים את האח הגדול.
ואז האח הגדול, במושגים הקטנים שלו, רוצה פשוט שאחיו הקטן לא יהיה כאן, יסתלק מן העולם, ויפסיק להפריע לתשומת הלב הטובה והמרגשת כל כך אותה הוא חווה בשנים הבודדות הראשונות לחייו בעולם הזה.
שימו לב טוב מורי ורבותי!
כרגיל, רק אנו ההורים אשמים, כי הילדים אף פעם לא אשמים, "הלקוח תמיד צודק". אם הקטנצ'יק הזה היה מקבל את אותן מנות חום ואהבה להן הוא היה רגיל בעבר, לא היתה לו שום סיבה לקנא באח הקטן שלו.
זה אומר שאנו אמורים מרגע זה ואילך, להצליח ולהביא לאח הגדול תשומת לב, "על חשבון", ודווקא בגלל האח הקטן.
כלומר, אנו לוקחים את האח הגדול והופכים אותו ל"ההוא" ששומר על האח הקטן, הופכים אותו "לההוא" שמטפח את האח הקטן, הופכים אותו ל"ההוא" שיודע ללמד את האח הקטן. ואם האח הקטן למד לזחול או אפילו רק להתהפך, אנו מסבירים עד כמה האח הגדול המדהים הזה, הוא זה שגרם לכך.
באותה מידה, אנו מעניקים תפקידים בכירים לאח הגדול, ומסבירים לו עד כמה דווקא בגלל שהוא גדול יותר ומוצלח כל כך. ניתן להעניק לו תפקידים בכירים כאלה, ולא לקטנים ממנו בגיל או ברמה.
ברגע שהפכנו את הגדלות ואת הגיל המתבגר יותר למשהו בעל מעלה, לעולם לא ירצה האח הגדול להחליף ולהיות כאחיו הקטן, תמיד הוא יעדיף להיות הגדול והמוצלח שאין כמוהו בעולם.
הכל נמצא בידיים שלנו, אנו היחידים שמחליטים היכן יהיה כובד המשקל. רק שלפעמים בחוסר שימת לב וחוסר אחריות, אנו משקיעים את כל הכוחות שלנו בקטנים, ושוכחים מהגדולים שמסתכלים עליהם.
כאשר האח הגדול הופך להיות משמעותי, "ההוא" ששומר על הקטן, ו"ההוא" שמקבל את התפקידים הגדולים והבכירים ביותר, הרי שהוא מצליח להיות אותו אחד שידאג יותר מאתנו לשמור על הקטן, יטפח אותו, יפרח וירבה יחד אתו.
ונזכה לראות את שניהם יחד, ואת האחים שיבואו אחריהם בתור בעזרת ה', מוצלחים ומבורכים בכל מכל כל, ומעניקים לנו מלא נחת ושלווה.
ברוכים תהיו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.