מאת הרב ישראל אהרן קלצקין
היום, א' אדר היה היארצייט של מורנו המגיד הירושלמי הנפלא רבי מרדכי דרוק זצ"ל והלילה, ב' אדר היארצייט של מרן ה'בית ישראל' מגור זיע"א
ע"כ אספר סיפור מופלא על מרן ה'בית ישראל' ששמעתי מהרב דרוק זצ"ל ויהיו הדברים לזכרם ולעילוי נשמתם
ה'בית ישראל' היה לו כולל אברכים מצויינים והתשלום היה סמלי שהספיק למחיה והוצאות השוטפות ע"י הסתפקות במועט, עברו מס' שנים, היוקר האמיר והאינפלציה עשתה שמות, אך הרבי ממשיך לתת אותה מלגה בלי להתחשב בנעשה בעולם
למי היה אומץ לגשת את הרבי, שעיניו מפיקות אש ופיו להבות, להתלונן? אך כאשר המצב החמיר, קם אברך אחד ועשה מעשה, הלך למכונת הקלדה (טייפ מאשין) והקליד מכתב (שלא יזהה את כתב ידו) ובמלא יראת הכבוד תיאר את המצב, שמה שבעבר הספיק לכל הוצאות הבית מספיק היום בקושי למזון וחשבונות גמ"ח (גז מים חשמל) בצמצום, והאברך הניח את המכתב באישון לילה בסידורו של הרבי
למחרת בצהרים, לקראת סוף סדר ראשון, נכנס הרבי להיכל הלימוד ושאל אברך אחד: כמה שנים אתה בכולל? ענה: 'שנתיים', שאל שוב: האם היתה לך לך או לאחד מבני המשפחה הוצאה של טיפול שיניים בשנתיים האלו? לא! ענה האברך, שאל שוב: האם היה לך תקלה במקרר/במכונת כביסה/ או בכל מכשיר אחר בבית? לא! ענה
תחשוב טוב, המשיך הרבי, האם היתה לך איזו שהיא הוצאה חריגה למורה פרטי, רופא, תרופה, כסא שנשבר, מונית וכדו' בשנתיים האלו? חשב האברך רגע, אימץ את מוחו וענה בפליאה, אכן לא שמתי לב לכך, שום הוצאה חריגה!
שאל הרבי את שאר האברכים: תנסו להיזכר האם היתה לכם הוצאה חריגה בשנים שאתם לומדים כאן ואשלם לכם אותה, כולם נותרו פעורי פה.
סיים הרבי: הקב"ה לא חייב לשלם במזומן, מניעת הוצאות גם זו צורה של תשלום, ואיזהו עשיר השמח בחלקו. זיעועכי"א
מסופר על עשיר אחד, שהיה ידוע בין המשולחים, כי אם מישהו אומר לו: אני צאצא של הרבי ר' מיילך, היה נותן לו סכום הגון, כי הנועם אלימלך הבטיח לעשות טובה למי שיתמוך בצאצאיו כידוע
יום אחד, חשב איזה משולח אויבער חכם, אני אוציא ממנו סכום מפולפל כדבעי, התלבש המשולח בגדים חמודות, רבי'שע מלבושים, הלבין את זקנו בצבע לבן, נקש על דלתו וכאשר פתח, סיפר לו כי הוא הרבי ר' מיילך בעצמו, הגביר הזמינו להיכנס פנימה, נעל את הדלת והתחיל להכות אותו באמת הבנין, התחיל המשולח לצעוק: למה אתה מכה בי? ענה הגביר: די, הגזמת, תפסיק לשלוח לכאן את כל צאצאיך המרובים
נזכרתי בסיפור הזה, כאשר ערכתי היום את הגליון 'מעדני הפרשה' של פרשתנו (תרומה), בו מסופר כי רבי שמעון בר יוחאי חלם חלום שבעקבותיו שלח הרבה גבאי צדקה ומשולחים לאחייניו הגבירים, מה שהיה נראה בעיניהם כאילו הוא מוצץ להם את הדם, למה הוא עשה זאת? איזה טריק הוא עשה לחלץ אותם מצרה? ואיפה כל הסיפור הזה מרומז בשמות הפרשיות שאנו קוראים בשבועות אלו? (התשובות תמצאו בגליון המיוחד באמת, שמצורף למאמר זה)
ואם בחלומות עסקינן, אספר לכם סיפור שאירע לפני שבועיים והוא קשור לסיפור שאירע לפני כ-17 שנה והיום נזכרתי בזה בעקבות סיפור החלום של רשב"י דלעיל
בשבועות האחרונים התקיימו מס' אסיפות וכינוסים בחסידויות הגדולות, בהם נקראו שדכנים מכל רחבי הארץ להגיע ולהציע פתרונות למעוכבי זיווג, ולהקים מאגר שידוכים ולהמריץ את השדכנים לפעול ביתר שאת וביתר עוז.
בין יתר השדכנים הוזמן גם אחייני ר' גרשי (בן אחי ר' שמעון), שדכן ידוע ורב פעלים, אברך עם יכולת חשיבה מחוץ לקופסא
כאשר הזמינו אותו לכינוס של בעלזא, שאל אותם אם יכולים לשדך לו מישהו שיסיע אותו לכנס שהתקיים בעיר רחוקה ממקום מגוריו?, המארגנים דאגו לו לאברך מאנ"ש ובדרך סיפר לו ר' גרשי סיפור של שידוך שארע עם אביו, הנהג שמע זאת והתפעל, ומיד בהגיעו לכינוס, פנה למארגן ואמר לו: תשמע, ר' גרשי הזה יש לו סיפור שיהיה מסמר הערב, תכבד אותו לנאום ותופתע
המארגן ניצל את ההזדמנות, והודיע כבר מתחילה כי יש נואם בהפתעה שיפתיע עם סיפור על ה'רוב' (כך מכנים בבעלזא את הרבי), ר' גרשי לא איכזב וסיפר את הסיפור שאני זוכר אז כשאירע, ואספר אותו מנקודת זכרוני
אחי הרב שמעון שליט"א מבני ברק, הוא חסיד באבוב ברמ"ח אבריו ושס"ה גידיו, אלפי בני ברקים מכירים אותו היטב מהכולל המפורסם של הרב קעניג, וכל מכריו יעידו כי הוא וגוזמאות לא הולכים ביחד, איש אמת, המדייק בדבריו ונאמן ללא רבב.
בחוה"מ סוכות לפני כ-17 שנה נפגשנו בני המשפחה למפגש חג בסוכה הגדולה המשפחתית בבית הורינו, והוא סיפר לנו על חלום עוצמתי שהיה לו בליל סוכות, כאשר ישן בסוכתו, והנה בחלומו הוא רואה את עצמו בבית ישן מאוד כמו הבתים המיושנים של בתי אונגרין, והוא רואה את הרבי מבעלזא שליט"א מסתובב במטבח בלי בעקיטשע, רק עם טלית קטן גדול ומביט אנה ואנה, וכאשר ראה זאת, חשב שלא יתכן כדבר הזה, מה הרבי מבעלזא עושה פה? ולכן התחיל להתקרב אל המטבח.
כאשר הרבי הבחין בו, הראה לו באצבעו להתקרב אליו ושאל אותו בנועם ורוך: מה אפשר לעזור לך? ענה: 'יש לי בן שכבר מתקרב לגיל 19 ועדיין לא זכה להתארס' (בשונה מאחיו הגדולים שהתארסו בגיל 18), ענה הרבי: אל תדאג, לא תחכה עוד הרבה, פחות מחצי שנה הוא יתארס.
ר' שמעון מוסיף: הרבי לא בירך, רק קבע עובדה.
ר' שמעון התעורר, וסיפר את הסיפור לכל בני ביתו, רק לא לבחור שבשידוכים, שלא יתאכזב שאולי יש לו עוד חצי שנה להמתין, ר' שמעון אמר לכולם, אני מספר את זה עכשיו, שלמרות שחלומות שוא ידברון, אבל אם אכן יקרה, שלא תגידו אז שאני בעל דמיון.
אני זוכר את אותו חורף, בפורים, כשהגיע ר' שמעון עם המשלוח מנות לאמי ע"ה, שאלתי אותו אם מתקדם משהו? שום הצעה לא הגיעה כל החורף, ענה ר' שמעון.
ימים ספורים לפני תום החצי שנה, התקשר ר' שמעון לבשר כי הלילה שוברים צלחת בשעה טובה עם כלה ממשפחה חשובה משכונת סנהדריה בירושלים.
כמובן שהקהל בכינוס התפעל והריע, לשמוע מופת כזה שאירע בחלום, חסיד ששומע סיפור כזה על רבו זו זריקת אנרגיה עוצמתית.
מה שר' גרשי לא סיפר להם, שכבר עברו מאז קרוב לשני עשורים ור' שמעון לא ראה אף פעם את הבעלזער רבי, בכל זאת זורם בדם גנים ליטאיים. אבי ז"ל היה ליטוואק ירושלמי ולא האמין ברבי'ס ומופתים, וכל חייו דיבר נגד חסידים.
אגב, את התשלום על כך קיבל בעולם הזה בחייו, שנים עשר אחים אנחנו, 11 הפכו לחסידים ורק אחד נשאר ליטוואק לרפואה.
נ.ב. מדי שנה כולנו מגיעים לפרשת תרומה, שם מסופר כי בשלושה מכלי המשכן היו טבעות שבהם השחילו את הבדים (מוטות) לשאת את הכלים על כתפי הלוים, והיכן היו הטבעות? ב-4 הפינות! האם שמתם לב שהזויות שבהם היו הטבעות, בארון הם מכונים 'פעמותיו', בשולחן 'פאותיו' ובמזבח 'קצותיו', למה? התשובה האירה לי תוך כדי הקלדת הגליון היום, כנסו לגליון ותגלו שזה מדהים.
בברכת שבת שלום ומבורך:
ישראל אהרן קלצקין
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.