שבת קדש יח אדר א
תניא לקוטי אמרים
המשך פרק ל עמ' 76
שנה מעוברת
⛳
הכחות הנפשיים הנדרשים מיושבי הקרנות לשבירת היצר:
לאחר ההבעה, שליושב הקרנות לפרנסתו לא תועיל שום התנצלות אם נכשל בעבירה, ולחבירו אסור לדון אותו לחובה.
מוסיף התניא ומבהיר: שהאמת היא, שעצם שבירת היצר בשעה שהוא בוער כאש להבה אינו דבר קל. והיא נעשית על ידי "מלחמה גדולה ועצומה", כדוגמת המלחמה בעת עמדו "בנסיון ממש".
נצין, כי באופן כללי, כשהאדם נעמד בנסיון, נדרש ממנו להתמודד עם קשיים עצומים (כאלו הבאים מגורמים שהם חוץ ממנו, וכאלו הנובעים מהיצר היושב בקרבו).
וכן גם יושב הקרנות שלפנינו, אשר עיניו רואות כל התאוות ולבו בוער כאש, אם ברצונו להתגבר על הרע ולשבור את יצרו, עליו לערוך "מלחמה גדולה ועצומה", כמלחמה שהיא בעבודת הנסיונות.
...
הנדרש מהבינוני:
מהבינוני שלפנינו הסובל מטמטום הלב, שניתנה לו העצה "הוי שפל רוח בפני כל אדם". נדרש "לשקול ולבחון", האם בכל תחומי עבודת ה' שלו, הוא משקיע את אותם כוחות העצומים, אותם צריך יושב הקרנות שתאוותיו בוערות בקרבו להשקיע לבל יכשל בעבירה.
נצין, כי לבינוני שלפנינו, אין קשיים בקיום מצוות שגרתי. אבל כשמדובר על לימוד תורה וקיום מצוות שניתן להגדירם כעבודה, כאן עליו לברר האם עבודתו והשקעת הכחות בה, היא כראוי לגודל הכחות שבהם הוא ניחן.
למשל: בעבודת התפילה בכונה, שבה עליו לשפוך את נפשו לפני ה' בכל כחו ממש עד מיצוי הנפש. שלהגיע לתפילה נעלית זו, הוא צריך להלחם תחילה לפני התפילה עם גופו ונפשו הבהמית לבטשם ולכתתם כעפר, לבל יפריעו לו להתפלל כראוי. וכן גם התפילה עצמה, צריכה להיות מתוך יגיעת נפש ויגיעת בשר - צריך הוא כאמור "לשקול ולבחון בעצמו", האם הוא מתיגע כנדרש ממנו.
...
חבר נכבד:
*מומלץ לשלב את התניא היומי, בדברי התורה הנאמרים ליד שלחן השבת.
שבת שלום!
הרב יקותיאל גרין כפר חב"ד
לעילוי נשמת הורינו היקרים הרה"ח הרה"ג ר' יקותיאל גרין ע"ה נפטר ב' אדר א' תשפ"ב ומרת רחל גרין ע"ה נפטרה ז' שבט תש"פ
הוספה - סיפור:
⛳
הסנדלר וחילול השבת:
היה זה בתחילת השלטון הקומוניסטי, לאחר שכבר החלו הצרות. ואף שהיה עדין מותר ללמוד בגלוי, נאלצה הישיבה החב"דית "תומכי תמימים" לנדוד ממקום למקום, ובין השאר גלתה לפולטאווה.
למרות שטרם הכריחו את היהודים לעבוד בשבת, היה בפולטאווה סנדלר שהחל ביוזמת עצמו לעבוד ביום קדוש זה - דבר שהיוה פירצה בחומת השבת בעיר!
פעם בעת התועדות חסידית, בין שאר דבריו, סיפר המשפיע ר' חאצ'ה (יחזקאל) פייגין, כי בכל שבת בבקר בעברו ליד הסנדלר בדרכו לבית הכנסת, הוא מקבל דקירה בלב.
וכאשר תמהו התלמידים דקירה זו מה טיבה?
המשיך ר' חאצ'ה להסביר את עצמו כשהוא מתיפח בבכי ועיניו זולגות דמעה. בראותי את הסנדלר אני עורך לעצמי את החשבון הבא: את הסנדלר הזה שלא למד ולקדושת השבת אינו מודע, אותו אני מחשיב למחלל שבת! ומה אתי? אני שעל השבת וקדושתה למדתי הרבה, האם לא קורה מידי שבת שבפרק זמן מסוים, חמש או עשר דקות, אינם מנוצלים כראוי ללימוד התורה ולעבודת ה'?! האם תופעה זו אצלי, אינה נחשבת (לי) לחילול שבת אמיתי.
(ה"חוזר" ר' יואל כהן ע"ה)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.