מאביו של הרבי זצ״ל
פרשת ויקהל.
וַיַּקְהֵ֣ל מֹשֶׁ֗ה אֶֽת־כׇּל־עֲדַ֛ת בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל וַיֹּ֣אמֶר אֲלֵהֶ֑ם אֵ֚לֶּה הַדְּבָרִ֔ים אֲשֶׁר־צִוָּ֥ה ה׳ לַעֲשֹׂ֥ת אֹתָֽם
שֵׁ֣שֶׁת יָמִים֮ תֵּעָשֶׂ֣ה מְלָאכָה֒ וּבַיּ֣וֹם הַשְּׁבִיעִ֗י יִהְיֶ֨ה לָכֶ֥ם קֹ֛דֶשׁ שַׁבַּ֥ת שַׁבָּת֖וֹן
(ויקהל לה, א.ב.)
דרשו חז״ל (שבת ע,א) אלה הדברים, הנה דברים לשון רבים הוא שתים, האות ה של הדברים ניתוסף עוד אחד, הרי שלש (3), אלה בגימטריא ל״ו (36) , ביחד = לט 39
מכאן לומדים לט מלאכות בשבת.
שאלה;
מהגמרא הנ״ל יודעים רק הדרש והמציאות שיש לט מלאכות, אבל הא גופא דורש טעם וביאור, למה קבע הקב״ה דיש בדיוק לט מלאכות, מהו הסוד והטעם של מספר לט?
לקוטי לוי יצחק, אגרות קודש ע׳ רעט
ילקוט לוי יצחק עה״ת חלק ו (שיופיע בקרוב בעזה״י) על פרשיות תרומה/פקודי סימן צא
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.