שאלה קטנה עלתה במחשבתי. ישנם רבנים ודמויות ציבוריות שמיד עם פרסום חשדות נגדם, נגזר דינם מבחינה ציבורית. כך היה עם משי זהב.
מאידך, יש שמאז הפרסום, נחלק הציבור בין המאמינים לבין אלה שאינם מאמינים. כך היה למשל עם הרב ברלנד ועם חיים ולדר.
ומאידך,
יש אחרים שהחשדות נגדם (ואפילו פסקי דין של בתי דין) אינם תופסים בציבור.
כך היה עם הרב חפוטא, הרב מוגרבי, הרבנים טופיק, וגם אצל המזרחי עם הרב
אבינר.
מה גורם לקולות להתקבל או שלא להתקבל? האם הכל תלוי במזל אפי' ספר תורה שבהיכל?
חיים שאולזון משיב:
שאלה טובה שאלת ולצערי חלק מתחמקים מן העונש בשל השתייכותם. לדוגמא ישנם כמה שנתפסו עושים מעשים נוראים עם בחורים אבל מאחר והם בנים או חתנים בבתי גדולי ישראל השתיקו את הדברים
אין ספק שחלק זוכים ליחס מועדף בגלל קשר משפחתי או קהילתי
יש גבאי של אחד האדמורי"ם הכי גדולים שעשה מעשים נוראים עם ילדים במקוה והשתיקו למרות שאותה חסידות נושאת את דגל ה'פרישות', הקשר שלו לרבי הספיק בשביל להשתיק
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.