מאת הרב ישראל אהרן קלצקין
בס״ד, עש"ק פרשת שמות תשפ"ב
לידידי ומכרי קוראי ומתענגי 'מעדני הפרשה' הע"י
לעיתים חלומות מתגשמים ממקום כלל לא צפוי, השי״ת פשוט שולח לך את מגשים החלום על מגש של כסף מבלי שתתאמץ ועם הרגשה טובה.
ענין זה מתאים במיוחד לספר את זה השבוע, שהרי הפרשה היא ׳ואלה שמו״ת׳ שנדרש בה ׳וחייב אדם לעבור הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום׳.
ולפני שאספר מה החלום, אקדים בסיפור:
נקלעתי פעם בצפרא דשבתא כאורח אקראי בבית כנסת של בריסק׳ערס, וכאשר הגיע שעת קריאת התורה התברר שהבעל קורא לא הגיע, עיני הגבאי נישאו אלי ואמר לקהל ׳ס׳יז דא א קלצקין׳ שזה אומר יש בעל קורא (עשרה אחים בעלי קריאה היינו) וכיבדני שאגש לקרא, אבל היססתי, כי הייתי קצת בבעיה.
בדרך כלל, אינני מכין את הפרשה. בכל זאת, מעל 40 שנה של היותי בעל קורא כבר שגורים הפרשיות על לשוני, בימי בחרותי הייתי קורא בקביעות לפחות ב-3 בתי כנסת מדי שבת והיו תקופות שהיו לי 6 בתי כנסת בזה אחר זה ותמרנתי ביניהם במיומנות, החל מ׳תרח׳ס מנין שקודם הנץ (שמעתי, שהטעם שקוראים לזה תרח׳ס מנין - מניינו של תרח, כי אברהם אבינו היה העברי הראשון, ומי שמתיימר שקדם לו, הוא תרח, כך גם שעת התפילה מתחילה בנץ, ומי שמקדים לה נמשל לתרח).
כמדומני, שבשבת אופרוף שלי, בשעה 9 בבוקר, כשהלבישו לי את הקפטן הצהוב והשטריימל ויצאו ללוות אותי לביכנ״ס בקול שירה כמנהג ישראל, כבר הייתי אחר 3 פעמים קריאת התורה, וכלל לא הבנתי את הפליאה של המתפללים איך אני בא לקרא ביום האופרוף, מה הקשר? עניתי להם, כל דבר בזמנו.
וכי תאמרו: איך בעל קורא 40 שנה, אם זה עתה חגגת יום הולדת יובל? התירוץ: כבר בגיל 9 התחלתי לקרא מפטיר והפטרה, כי אבי ז״ל היה מוכר העליות והבעל קורא בשטיבלאך ׳זכרון משה׳ וכאשר היה מחזיק בשביעי, כבר נשפו בעורפו מהשטיבל המקביל שמחכים לו, לכן עמדתי מוכן ליד אבי ז״ל, וכאשר סיים את הפרשה היה מעביר לי את השרביט לקרא את ההפטרה ולפעמים גם את העליה של ׳מפטיר׳ שמותר לקטן לקרא, (חוץ משבת זכור).
בעיה קטנה היתה, שהבימה היתה יותר גבוהה ממני ובשבוע הראשון לקחנו את הסטנדר המפורסם שאבי בנה במו ידיו המקצועיות, (כמדומני שזה קיים עד היום), הסטנדר הכבד היה בנוי עם 2 דופני עץ רחבים בשני צידיו שאבא היה משתמש בו גם כשרפרף לתשעה באב, והשכבנו אותו על צידו ועליתי עליו, בהמשך בנה אבא ז״ל מתקן חמוד מעין מגבה שהתאים למידת הגובה שהייתי זקוק לו.
כדי לקיים את ההלכה שלכתחילה על הבעל קורא לעבור על הפרשה ד״פ, נוהג אני בד״כ, בשבת אחה״צ לעת המנחה לעבור פ״א על הפרשה, והיא משמשת לי כהקדמה לפירוש רש״י שאני לומד במשך השבוע, יש לי סט של רש״י כפשוטו מחולק לפי פרשיות וכל שבוע אני מחזיק את הקונטרס איתי ובכל הזדמנות לומד את רש״י על הפרשה.
שאלתי את מרן הגר״ח קנייבסקי שליט״א אם מותר לי להעביר סדרה בלילות וענה לי שבלילה אלמד רש״י בלבד (בלא מקרא) לכן אני משתדל לעבור פ״א אח״כ בא פירש״י.
אח״כ בימי השבוע משתדל כל יום לעבור שמו״ת (ענייני דיומא) לפי חלוקה יומית במשך השבוע, הרי 3 פעמים, ובין העליות אני עובר במהירות על העליה הקרובה, כך יש לי 4 פעמים הכנה קודם הקריאה.
כל זה טוב לקריאה רגילה, אבל אצל בריסק׳ערס אני חרד, אינני איש של חרדות כלל ורחוק מכל סוג של נערווין כרחוק לייקווד מירושלים, עד שמגיע לבריסק, תבינו, יש דברים שינקתי עם חלב אמי, בקומת הכניסה של חדר המדרגות שברחוב מנחם 2 היו 2 דלתות, הימנית משפחת הוריי ע״ה והדלת השמאלית משפחת סולובייציק שם התגורר הג״ר יאשא בער (ר׳ בערל) זצ״ל ואבי היה מלא כניעה וביטול מוחלט להרב זצ״ל, וחייתי את החומרות והחרדה למצוות מגיל אפס.
כל זה היה הקדמה שתבינו את הרקע, למה כאשר כיבדו אותי לקרא בבריסק׳ער שול נלחצתי קצת, אבל הס״ת פתוח ומחכים.
ניגשתי והכרזתי להם שיש לי אימתא דציבורא (כולם צחקו, אני ואימתא דציבורא זה תרתי דסתרי) ושידונו אותי לכף זכות אם לא אלחץ מספיק על ה׳מפיק ה׳ או שאהפוך חלילה שוא נח לשוא נע וכדומה.
קראתי בשטף ב״ה, ללא תקלות מיוחדות, ובכ״ז לא הופתעתי כשלאחר שסיימתי ניגש אלי יהודי חמור סבר ונתן לי מחמאה בעגה בריסקאית, וכה אמר: הרב קלצקין קראת גישמאק, למעט 2 שגיאות, ׳הדקדוק והטעמים׳, (זה כבר נקרא קומפלימנט), צחקתי ועניתי לו באותה מטבע לשון: ׳היה לי רק טעות אחת, שהסכמתי לגשת׳.
סיפור נוסף היה לי אחר נישואיי, כשהתגוררתי באנטוורפן והתפללתי בפשעווארסק, שבת אחד כיבד אותי ר׳ שיה גבאי (ז״ל) לגשת לקרא, זה היה בפרשת נח, שם לא היססתי, אך בדרך לבימה הוא אומר לי בקולו המחוספס, ׳לא כמו ליטוואק׳, כשהכוונה שאקרא בהברה חסידית, אוי ויי, מעולם לא תירגלתי את ההברה החסידית, אמרתי לו שאנסה, התחלתי ׳איילה תוילעדות נויאח׳ ניסיתי להתאים את העיברה למילים כמה שיכולתי, אך כאשר הגעתי לפסוק השלישי אמרתי ׳ותמלא הארץ חומוס׳... הגבאי הטה את ידו בהנפה כאומר, עדיף כבר בהברה שאתה רגיל אליה.
את כל זה סיפרתי כהקדמה לפרוייקט שכבר שנים אני חולם עליו, פונים אלי בקביעות הורים שאקליט להם את הפרשה ו/או את המפטיר וההפטרה לקראת הבר מצוה כדי שהילדים ישננו את הקריאה וכו׳. לכן חשבתי להקליט את כל הפרשיות וההפטרות והמגילות וכו׳ בקריאה נעימה, וזה יוכל לשמש גם ׳ובלכתך בדרך׳ לנהגים שנוסעים בדרכים ולא תמיד יש ראש להתרכז בשיעורים שצריך רצף, משא״כ קריאה של פרשה, אין צורך בריכוז, די שזה נשמע לאוזן, וכל פסוק זה רווח נקי, ובפרט לבעלי קריאה.
מזמן רציתי, אך לידי מעשה לא הגיע.
מפרסמין עושי מצוה, לפני כחודשיים מתקשר אלי אחייני הר׳ אליעזר לוצקין הי״ו הבעלים של ׳לוצקין ביטוחים׳ ומספר לי ששמע הקלטה של הפטרה ממני ומציע לי שאקליט כל שבוע את הפרשה וההפטרה והוא יעלה את זה לאתרים כולל כיתוב של המילים בכתב אשורית שירוצו על המסך בעת הקריאה, כך, שמי שרוצה להכין את הפרשה יקבל אותה באופן מושלם ונעים. מדובר בהשקעת מאמץ למשך שנה אחת שתישאר לנצח לזיכוי הרבים.
קפצתי על המציאה, א כשר׳ן טאפ א כשר׳ן לעפל, (פתגם באידיש: סיר כשר, כף כשר), זה הזכיר לי את מה שלמדנו בימים האלה בדף היומי בגמ׳ מגילה יד: על משל של ׳בעל התל ובעל החריץ׳ אבל הפעם לצד הקדושה, אומר ועושה, ר׳ לייזר לא מבזבז זמן ופתח טשאנעל וקרא לו ׳הפצת תורה ויהדות בארץ ובעולם׳ ונרתם למשימה.
ב״ה התחלתי בפרשת וישלח ומדי שבוע אני מקליט 3 הקלטות, הפרשה, ההפטרה ובנפרד הקריאה של שני וחמישי, גם חמשת המגילות יעלו בימים הקרובים בס״ד.
כמו״כ התחלנו להעלות גם את כל ספר תהילים בנעימות, ובהמשך בעזהי״ת גם נעלה ׳שנים מקרא ואחד׳ תרגום לפי חלוקה של ימי השבוע.
בינתיים הוא העלה את זה ליוטיוב, ופניתי לנתיב שיפתחו את הצ׳אנל לקומת הכשרים ואני מחכה למענה, בקרוב זה יעלה גם ל׳קול הלשון׳ ולאתר של ׳תורה אני טיים׳.
אודה למי שבאפשרותו להיכנס ולהתחבר לצ׳אנל, ואם נהנית/אהבת, חעשה לייק ותתן תגובה אוהדת, כי זה מקפיץ את הצ׳אנל למועדפים בחיפוש.
ישראל אהרן קלצקין
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.