שלום ר' חיים,
באתי לסכם בקצרה לצעירים ולאלה שאינם זוכרים את התגלגלות המונופול של הועד לענייני תקשורת.
כל
הסיפור התחיל בשנת תשס״ו (אני זוכר שהרב מאזוז כתב אז במכתב התמיכה שזו
שנת "פלאפו״ן כש״ר", כשהתחילו לייצר פלאפונים עם גישה לאינטרנט, אז קמה
הועדה וקיבלה תמיכה מכמעט כל הרבנים. כמובן, הסיבה של הפיקוח היתה בגלל
האינטרנט, אבל עסקנים (עסקני גור בעיקר) לחצו להוסיף תקנות נוספות, שחלקן
קיים עד היום, כמו חסימת הSMS, מצלמה, משחקים (אז היה מדובר בעיקר בנחש של
נוקיה) ועוד. אז לא היו סמארטפונים ולכן לא היתה בעיה כלשהי מצד פרנסה
וכדומה, רק חסימת הSMS היתה קשה, אבל התמודדו עם זה.
גם
נקבעו קידומות לקומות הכשרות (שהתרחבו עם הזמן). אותו מהלך לא היה מסובך
בזמנים ההם, כי אז גם הקומות הרגילות היו נעולות: אם היית אצל אורנג',
המספר שלך היה מתחיל ב054 ואם רצית לעבור לסלקום היית חייב להחליף למספר
שמתחיל ב052.
בערך שנתיים אח״כ נעשתה
רפורמה בתקשורת, כך שהתאפשר לעבור לחברה אחרת בלי להחליף מספר. אבל החרגה
נעשתה לקומות הכשרות, (כלומר אין אפשרות לשמור על מספר קיים ולעבור מקו
רגיל לקו כשר או להפך). החרגה הושגה בקלות, כי שר התקשורת דאז היה אריאל
אטיאס מש״ס, וכאמור, בימים ההם לא היה מקום לתחרות, כי בלאו הכי סמארטפונים
לא היו עדיין ולא היה צורך בחסימות אלטרנטיביות. (ולא דיברו אז כל כך על
חסימות מספרים בצורה שרירותית, וההרגשה היתה שבסך הכל הם עושים טוב את
העבודה).
וכשבשנים הסמוכות הגיעו
הסמארטפונים והצורך בהם נעשה יותר ויותר נחוץ, קמו הכשרים חלופיים, אבל
אינם זכאים לקידומת הכשרה, וכבר התקבל בחברה שכל חרדי שמכבד את עצמו ורוצה
שילדיו יתקבלו למוסדות צריך קידומת כשרה, אז גם מי שצריך סמארטפון מושגח
קונה בנוסף קו 'כשר'.
זה
כל הסיפור של מונופול הועד לענייני תקשורת. ברגע שתוסר הקצאת
הקידומות לקומות הכשרות, לא יהיה עוד לחץ חברתי וכל אחד יוכל לבחור איזה
מכשיר ואיזו חסימה הוא רוצה לרכוש.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.