מאת מירונער
מכתב גלוי למנכ״ל המרכז הארצי למקומות הקדושים
יוסי שוינגר
יוסי את המנוי למנכ״ל המרכז לא קיבלת בגלל הקשר הרגשי שלך למירון
לא בגלל הכישורים שלך
לא בגלל שרצית לעזור לעולים להר הקודש מירון
הכול בגלל ג'וב מאריה דרעי
מירון לא ענין אותך מעולם
בחיים לא ראו אותך יושב עם תהילים בציון ומתפלל
בחיים לא ראו אותך מגיע סתם ככה ביום בהיר ומתפלל לא במסגרת העבודה שלך
ככה שמירון אצלך זה כסף
עכשיו לגופו של ענין
הציבור לא כזה מטומטם כמו שאתה חושב
אם כל השנה המקום היה מסודר והקריסה רק בל״ג בעומר
הייתי חושב יוסי עושה משהו לציבור העולים
אבל כל ערב ר״ח יש בעיה חניה וקריסה
כל ליל שישי בשובבים קריסה תחבורה
כל יומי דפגרא
זאת חנוכה
ט״ו בשבט
ז אדר
כ סיון
ה אב
כד אלול
כל חודש אלול בימי הסליחות
יום א סליחות שמתחילים האשכנזים
אין מקום להחנות רכב
ברגע שמגיע למירון מעל 10 אוטובוסים זה שעת מלחמה
אין חניה
אין שירותים
התור לשירותים מגעיל
אז ככה מר יוסי שוינגר כלום כלום לא עשית לימי השנה
רק שיש מליונים בתקציב ל״ג בעומר אתה חוגג
יוסי תסתכל לי בעיניים אני מגיע כל ערב ר״ח
למה צריך לעלות מסוף המושב ברגל
אני נמצא במירון למה המזגנים והחימום תמיד עובד חצי חצי
יוסי אני מתפלל שחרית שם למה אין כסא נורמלי לשבת כל בוקר
יוסי שוינגר מיים קרים מינימום ששיך בחיים לא הנחת מכונה הכול עמותות פרטים
יוסי חוץ מתקציב לעשרים שומרים
ועשר עובדי נקיון שיושבים בכניסה עם הבנות אין שום שירות והחזקה בציון
חורף גשם ניכנס מהתקרה גם אחרי השיפוץ הגדול והמיליונים ששילמו על איטום
ספרי תורה מי מתקן מי מתחזק שקל נתת לזה יוסי שוינגר?
סוכה בחצר חצי שקל שילמת שיבנו לטובת עולי הרגל מר יוסי שוינגר?
יוסי שוינגר עכשיו אתה עומד וצועק אני כבול אני לא אחראי
אבל ערב ל״ג בעומר שיש מיליונים
אישורי עליה לחברים ופרוטקציונרים אתה זמין
למרכזים לעבודות יש לך זמן והרבה יש מיליונים
המרכז הארצי עושה למען הציבור
מניח שלושים ברזיות בעליה להר וחצי לא מחוברים למים
חדרי שירותים שאתה מניח על הר בל״ג בעומר פועל נקיון לא ניכנס מאז שהונח עד הפינוי
יוסי בתקציב שלך העליונים יכולת לעשות ולהכשיר חניה למאה אוטובוסים מטר מבני עקיבא
ולזרוק את כל הדירה הענקית שלך בקראון כולל זקוזי ועוד פינוקים
יוסי דמעות התנין שלך לא מרגש אף אחד שיודע איזה פוליטיקה ניהלת כל השנים על כל הדלקה
על ההדלקה של הרב ברלנד נילחמת שיתקיים כנראה שם היה משהו שאנחנו לא יודעים
החותם בכאב ובצער
א ק בשם אלפי העולים למירון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.