על המחסור באדמו''רים

 מאת יהודי פשוט

חלפו עברו עלינו לטובה ימי הסליחות יום הדין ויום הכיפורים זמן שמחתנו שמ''ע ויום החיתום, אז כמו שאומרים כאן אפשר כבר להניח להם לשערות שיגלשו.. ועל אף שטרם זכינו לעולם התיקון חשבתי שהגיע הזמן להרגיע ולהשיח מעט בנושאים היותר קלילים , וכדרכם של יהודים שלומי אמונים נשוחח מעט גם הפעם על.. אדמו״רים.

שאלוני האם ישנה ברכה מיוחדת לברך כאשר מגלים עוד כוכב בשמי האדמו״רויות אשר לא ידעת קודם על קיומו. אמנם שעד כה שיערתי שיוצאים ידי חובת ברכת הנאה ושמחה זו במלביש ערומים וזוקף כפופים. אבל משזכינו באורם הבהיר של האדמו''רים הקוה''ט והרבי מברדיטשוב שליט''א, היה הדבר להנאה של ממש ודומני שאולי כבר ראוי שהרבנים הפוסקים יתנו דעתם לברר העניין. 

אמנם רשימת האדמו״רים מתארכת בלעה״ר וכבר מזמן שאין מונופול לבני אדמו״רים בכורים או לאלה שנולדו בבתי  אדמו״רים או לחסידים ולאשכנזים, אלא כל אשר ירש או הקים איזה פירמה או מותג חרדי מוכר מכריז על עצמו כאדמו״ר המותג, וההונגרים איטיי החשיבה מתעוררים כדרכם אחרונים אבל גם הם לא איחרו את השוק והם העמידו לנו בינתיים את חסידות דושינסקי ערלוי (שהייתה קהילה של אשכנזים שלא ידעו חסידות מה היא) חסידות דאראג, מישקלוץ, ולאחרונה גם אדמו״ר וחסידות וואזנר, ומי יודע אולי נזכה גם לאדמו''רי בריסק ווילנא וסלבודקא..  ואחרי כל אלה אני חושב שעדיין יש לנו מחסור ואף מחסור חמור באדמו״רים..

כבר אמרו שאין כללים (וגם זה אינו כלל..) אבל אני חש משהו במבנה האופי של בני הנעורים החרדים ואיזה בעלי בתים בימינו שמשאיר חלל ריק שרק אדמו''ר יכול למלא. 

באנו משופרון שבהונגריה עילית (אויבערלנד) ואחרי שנתיים במעברת סלמה קיבלנו בשנת תשי''ז חצי כזית דירה בשיכון אגודה כמאה מטר מבית מדרשו של רבי חיים מאיר מויז'ניץ ע''ה ואבא ראה את האדמו״ר אוכל וכמאה ויותר בחורים מפזזים לו בכל עוז על הפארענצ'ה, והוא שח לי בהתפעלות ואמר: ראה גם ראה כמה חכמה ניתנה בו ברבי הזה, וכי מה היו עושים בצעירים בריאים שכמותם עם האנרגיות האלה.. ואני הילד הטיפש הגאה לא היבנתי בשעתו עד כמה שאבא כיוון ללב העניין. כי כנער חסר נסיון חיים רציתי להאמין שיש כאן מין התנסות רוחנית אמיתית או מדומה וביקוש יראת השם בהסתכלות באכילת הצדיק, חטיפת שיירי מאכליו ועוד חלומות שכאלה. 

מאז התבוננתי וגם למדתי שדווקא האנשים האנרגטים הטרודים למעלה ראש בעסקים נמשכים לצד שנראה לי הכי ילדותי במשחק האדמו''רים דהיינו האמונה בכוחו של הצדיק שלו המהלך בשמים ויכול להזיז לו דברים בביזניס וענייני בריאות במקומות שאין כספו ושכלו מועילים לו.. וכמובן לספק לו בימי חג ומועד את תחושות המעמד והחשיבות שבעלי ממון כמהים להם ותמיד מוכנים לשלם עליהם ביד רחבה. 

גם פעם נזדמן לי לשבת במטוס לצד פסיכיאטר שעשה דוקטורט על המאפיינים הפסיכולגיים המיוחדים לחרדים והוא אמר לי שישנה התנסות חושנית ממכרת בשווענצלעריי וההתקטנות בפני האדמו''רים והגדולים. וליבי אמר לי אז שהשייגעץ הזה עלה על משהו מאוד מעניין הראוי לזכור.

תכלית הדברים, שבלעה''ר נולדים לנו בכל שבוע די ילדים שיספיקו לשני חצרות אדמו''רים וגם גבירים מתווספים לנו ב״ה לרוב ולפחות לחלקם האדמו''ר משלהם הוא צורך חיוני. אבל כאשר מתבוננים בנושא מקרוב יותר קשה בעצם למצוא מועמדים מתאימים בעלי התיאבון הדמיון  והמגלומאניה הנצרכת שירצו לשחק את כל המשחק, כי את האדמו''רות חייבים לשחק מסביב לשעון. 

בימינו לא חסרו בעלי תיאבון למעמד והפינוקים של האדמו״רות אבל נתמעטו הבינוניים בעלי המאפיינים הפסיכולוגים הנחוצים שמוכנים להשתעבד למגבלות שמעמד האדמו״ר מחייב ולעשות את העבודה השחורה של ההתחזות ההסתגרות והפוילע שטיק. כתוצאה מכך אנחנו מקבלים בדרך כלל רק מקרים קליניים ורבי'שע קינדער חצי מבושלים או קצת פסיכים כמו בני הסאדיגורער שגם להם לא חסרים קליינטים. 

אמת, ישנה אצלנו כאן תופעה נדירה של יהודי מאוד מוכשר פיקח וטוב לב כרבי דוד׳ל הגר הרבי מוויז׳ניץ לונדון. אבל הוא כבר נחשב  לגוטער איד חביב עוד בחיי אביו, ובכל זאת קהילה בגודל כשלנו גדולה עליו ועדיין אין לו פה מתחרים של ממש כפי שראוי היה שיהיה.  אמת, בני ר׳ דוד שח לי היום שגם הביאלער רבי דכאן שהוא בעצם אדם חיובי מחלק כבר שיריים והלוואי שיצליח. 

יש גם מחבלים בעסקי הרבי׳ריי מהמין שאני קורא להם ריביס-דרבנן שהם מאות של הולכי בטל או אנשי עסקים לבושי שיראין המכנים לעצמם אדמו״רים של ערים ועיירות אבל לא מתחברים למקצוע ממאה ואחד סיבות, זה עצל מדי וזה מפוקח מדי וזה אוהב להסתובב ברחובות ולזה אין את הרבנית המתאימה וחבל.. כללו של דבר שהרבי'ריי עצמו זקוק בדורנו לישועה.

יהודי פשוט