שלום וברכה מורי ורבותי!
שעת חינוך ההורים שבינינו,
שבזכותו נזכה, בעזרת ה', לילדים מדהימים ומיוחדים!
והנה שאלה קשה ומיוחדת שלכם,
שמתחדשת במקרים קיצוניים מאוד:
מתי חובה להוציא ילד מהבית?
האצבע על ההדק של להוציא ילד מהבית,
מאוד מאוד קשה.
כלומר,
לא נותנים לה חופש תנועה.
ילד, ולא משנה באיזו רמה נמצא,
ולא משנה איך מתנהג לאחרים,
לא אמור לצאת מהבית!
זהו הקן שלו,
ומתוך הקן נחזיר אותו למוטב.
ישנו רק מקרה אחד בו אנחנו, בעל כרחנו,
אמורים להוציא את הילד מהבית,
ולדאוג לו למסגרת חמה ותומכת.
המדובר הוא במקרה בו הילד מזיק לאחיו הקטנים או הגדולים.
מזיק להם רוחנית או גשמית:
מכה אותם, מתעלל בהם,
ואנחנו, כהורים, עומדים ויודעים שכל התערבות מצידנו תתפרש על ידו כשנאה אישית כלפיו,
ורק תעמיק את הקרע ותגרום לו להדרדר הרבה יותר.
בכזה מצב,
מחבקים את הילד,
ובאותו חיבוק מעבירים אותו למקום אחר.
מבקרים אותו,
קונים לו,
מעניקים לו,
עושים כל מה שניתן כדי להעניק לו את אותם חום ואהבה מחוץ לגבולות הבית.
אבל על האהבה שלנו לעולם לא ניתן להטיל את השנאה או את הכאב של האחים הקטנים.
כי אם יש אחים שסובלים פה,
אין שום היתר להשאיר אותו ולגרום להם לסבל הזה.
בדיוק כפי שאנחנו ההורים של הגדול,
כך אנחנו ההורים של הקטנים,
ואם הוא זה שגורם להם צער,
הוא יאלץ לצאת מן הבית,
ואנחנו נמצא את המסגרת המתאימה והנכונה שתעניק לו גם מצידה וגם מצידנו את מירב החום והאהבה.
זה אומר שני דברים.
זה אומר קודם כל לכל אותם הורים שזכו ולא מתחבטים בכאלו שאלות קשות,
ללמוד להעריך את הילדים "הרעים", במרכאות, שלהם.
הילד שלך עוד לא ברמה כזו שאתה אמור להוציא אותו מהבית,
אתה לא נמצא בשאלות הללו.
תודה לה' על הילד הזה,
תפרגן, תשבח גם אותו וגם את האלוקים שהביא לך בן כזה.
ולהורים, שיש להם כבר ילדים קשים,
אם כבר הגענו למצב הזה,
זה אומר שבבית עדיין ניתן ליישר את הילד,
עדיין ניתן להעניק לו חום ואהבה,
ועדיין ניתן ליישר אותו עם כל היתר,
שיעניקו לנו באהבה ואחווה שלום ורעות,
את הנחת היהודית האמיתית.
בהצלחה רבה לכולנו,
וברוכים תהיו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.