טוב שמחו על שחתכו את זקן אחד הרבנים רק מפני שפסק לא כפי שהסיקריקים רוצים, חבל שזה לקח כמה ימים עד שבאה המחאה, עוד באותו יום חייבים היו לצאת למלחמה ביצורים הללו, אבל מילא נוותר כרגע על כך. שימו לב מה הם כותבים, הם לא מוחלים על הפגיעה שפגעו באותו רב שזה דבר חשוב, אבל מתעלמים מן העיקר שזו בעיית הבעיות של הציבור הקנאי ובעיקר ב'עדה החרדית' והקיצוניים יותר שאינם מאמינים עוד בהכרעת הרבנים. אם הפסק וההוראה אינה כפי דעתם הם יחתכו את זקן הרבנים יירדו לחייהם. קחו לדוגמא את מתחם גולובנציץ בבית שמש, הראב"ד רבי משה שטרנבוך היה שם וקבע כי אין כל בעיה וכי המקום מותר, הם קראו עליו למלחמה ועד היום הזה יורדים לחייו ולא ראינו את ראשי 'העדה החרדית' יוצאים נגד הסיקריקים וכותבים בצורה הכי ברורה כי אין להם כל סמכות רבנית וכי עליהם לקבל את הוראת הרבנים ולא על הרבנים לקבל הוראות מהם
חיתוך הזקן היא תוצאה של הבעיה עצמה, מי הוא הקובע, הרב הרבנים הפוסקים או הסיקריקים ועל הרבנים לפסוק על פי דעתם. זה שנים שהנהיגו סדר כזה, שהקנאים הם אלו שמכתיבים את ההכרעות של רבני 'העדה החרדית' המפחדים מהם, וכאן היא הבעיה
מן העיקר התעלמו, הדבר הכי חשוב ונחוץ מי הוא הקובע והמכריע. אין בימינו גוף שיכול להכריע לכולם, אבל לכל קבוצה יש את הרבנים שלהם. הסיקריקים טוענים כי הרב טוביה ווייס הוא מנהיגם, ואם כן עליהם לקבל את הוראות רבני 'העדה החרדית' ואין זה כך, כאשר מי מן הרבנים ב'עדה החרדית' פוסקים לא כפי שהם רוצים קוראים עליו למלחמה והדברים הגיעו עד לכדי חיתוך זקנו של אחד הרבנים
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.