הוי רועי ישראל / יחזקאל ל''ד

מאת יהודי שפוט

הוי רועי ישראל     / יחזקאל ל''ד

     תשואות חן חן לו לכותב הנפלא החותם חרדי בעולמו שמעיז לגעת בבדיות המקודשות ביותר בעולמנו וגם בדברים שעבדכם  טרם העיז לגעת בהם, כי קיבלתי כבר לפני שישים שנה שכרי משלם באיבה ורצח אופי על דברים שהם פחות נועזים מאלה, ומאז שרק לא תדעו מצרות.. אבל כמו שאמרו ז״ל כיוון דרווח רווח, ואם כבר אז כבר..

       רבי שרירא גאון כותב באיגרתו שבימים שרב השתקע בבבל עוד לא הכירו רוב רובם של יהודי בבל את דברי רבותהינו בתורה שבע''פ וזה היה בשלהי המאה הג׳ לספה״נ בסמוך לחתימת המשנה עוד לפני שנוצר התלמוד והמבין ישכיל במשמעות הדבר (אגב. גם לרב עצמו היו 'יחסים משלו' עם מצוות תפילין.. כמובא בגמ. ועיין בשו״ע בב״ח ל״ז באותו עניין)  והדעת נוטה שלקיום המצוות המצוות ברוח המשנה והתלמוד שנקבצו לראשונה בהלכות גדולות של רבי יהודאי גאון לקח כו״כ דורות ואולי מאות שנים עד שנשתקעו והיו לאורח החיים בקרב רוב העם. הריב''ש תלמיד הר''ן כותב בתשובה להלכה בה פסק נגד הכלל שבתלמוד שאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות ונימוקו שבדורו מלבד יחידים בודדים רוב ישראל פרוצים בבת ישראל פנויה.. ואם נחזור לימים ראשונים הרי כתוב בתחילת ספר שופטים (ג.ג) שאבותינו חיתנו בניהם ובנותיהם בכל עמי האיזור. ונביאי השם במלכויות יהודה וישראל ניבאו בשם השם לאלה שחטאו כאבותיהם, והנביא יחזקאל ניבא לאלה (שהתייאשו מהאמונה לאחר החורבן ) וביקשו להיות ככל הגויים לשרת עץ ואבן והשי״ת מודיע להם על  ידי נביאו שלמרות הכל ובעל כרחם הם יישארו עם השם. ובספר עזרא פשוט שהשבים מבבל לא הכירו את המצוות כלל, אמנם שערי פלפולים ותירוצים לא ננעלו.. אלא שאף לטענת אלה שכל אבותיהם של אלה הספיקו למות מאז החורבן לא יעלה על הדעת שבניהם של יודעי התורה יהיו בורים כל כך, והשכל הפשוט נוטה לשער שגם דלת העם שגלה לבבל לא הכירו את מצוות התורה. ולפי המובא במס׳ כותים שחז״ל קיבלו את דעת רשב״ג ולא נהגו דיני הרחקה בכותים (האמנם רק עד ימי רבינו הקדוש שביקש להרחיקם?  אך במשנה ברכות משמע שנהגו בהם כבישראל רק שחשדו בהם) על כן נראה לי שההתבדלות וההתנתקות המוחלטת מאחב״י דלא חיישי לדברי רבותינו היא גוף זר וקוץ ממאיר בבשרה של יהדותנו.  וכאן אפשר לכנות אותי קוק׳ניק מובהק כי אני מאמין בקדושת ישראל בכל אשר שם עמנו נקרא עליו כפי שאני מאמין בקדושת תורה''ק, אינני בטוח שרבותינו ראו למרחוק בזה העניין. אמנם בהחלט שאני מקבל שהתמורה שחלה ברוח ההמון מאז.שפשתה ההשכלה והאומונה הדתית חדלה מהיות שלטת בתרבות העמים נוצרו להם לרבנים אתגרים חדשים ומביכים, אבל  בהביטי סביבותי מסופקני האמנם עמד רעיון ההתבדלות וההסתגרות במבחן הזמן. כי מאז מתבשלת לה היהדות החרדית וההנהגה הרבנית במיץ המתקתק של אהבת עצמם, באין לנו בקהלנו יהודים שיאתגרו אותנו ואת מנהיגנו ויביטו אחר עשייתם ואי עשייתם.  אבא ע״ה שנולד בשלהי המאה הי״ט הגיד לי שבזמנו בהחלט שלא היה עולם התיקון בקהילות החרדים, ובימי חורפו נסבל בין אחב״י האורטוקסים רוע ואבירות הלב ברמות שכבר לא מוכרות בימינו, והנראה לנו בחוש לנגד עינינו שאין אנחנו זקוקים למישהו מן החוץ שישחית אותנו והרקב הממאיר הפושה בוקע ועולה מתוך תוכנו. ראו נא את דורנו המסתגר והחסוד שכלומרש'ט כל בניו למודי ה' וכל העולם רואה בנו חדלי אישים ופגע חברתי ושם שמים מתחלל ר״ל. והלוואי שהיו כוללים טועים..  וכאן הבן שואל כלום לא היינו נבונים ומתוקנים יותר לו היה לנו שיח ושיג עם אחינו בעולם החיצוני ויודעים איך אנחנו ומנהיגותנו נראים להם מן החוץ ולא מתנתקים ומנהלים את השיח כחולי נפש רק עם עצמנו.  

        שחתי פעם בתוך ביתי: ראו מה קרה לה לסובלנות הדיעות בקירבנו החרדים.. שפעם אפילו בחילוקי הדיעות בדברים הנוגעים לממזרות ממש כתוב שלא נמנעו מלהשיא זה לזה. קיראו במכתביו של רבינו האי גאון רצופי האהבה לחותנו רבינו שמואל בן חפני גאון סורא שכפר בפשוטם של סיפורי מקרא מסויימים כמו העלעתו של שמואל באוב ועוד, ובאיזה רוך ועדנה כותב לו חתנו גדול תקופת הגאונים שלפי דעתו אסור לומר כן.. ודי לו בכך.. ואתם לא רק שאתם יודעם אתם גם מרגישים על עורכם את מה שעשו ממני מאז  שגיליתי את מחשבותי ה״משכילות״ לאיזה אברכים מתחסדים שבבית המדרש שסיפורי חז״ל מסויימים  מקובלים עלי כאגדות בפי העם שהביאום חז״ל כדרך הכותבים הקדמונים ( ואף דרשני הספרדים של ימינו) המערבים דברי חכמה דת ודין עם סיפורים דמיוניים שנעשו שגורים בפי העם.. הם דנוני ברותחין כמקצץ בנטיעות ורדפוני באף רק כי הם לא מודעים שגדול גאוני בבל רבן של כל ישראל כתב שדי לנו אם נקבל הכתובים ככתבם והאמונה באגדות חז״ל המתמיהות אינם הלכה.. אבל ההזדעקות על דיעותי הקלוקלות לא באה כי הציבור דהשתא גדלה אמונתו התמה בכתוב בספרי הקדש מזה שהאמין רבינו האי גאון, אלא שגדלה צביעותו ותרבות העמדת הפנים שלו כי הכפילות והרמיה העצמית שלומדו החרדים של ימינו מגעת עד שלא יגלו אפילו לעצמם את אמיתות מחשבותיהם.. ואין לך מעשה התחסדות משכנע יותר מלהיות מלנבוח מין ואפיקורס על זה שאינו פועה בדיוק כמוהו. כך קרה שלעומת איזה מגדולי הראשונים שטענו לצמצם את מספר עיקרי האמונה שכתב הרמב״ם, עיקרי האמונה כלומר׳שט של ימינו פרו ורבו לאלפים וכוללים אמונות הבל של יענטות ופשוטי הדיוטות, והכל צועקים שבכל לבם ונפשם הם מאמינים, אז נו נו.. שיהיה כך..                   בני ר׳ דוד לאוי״ט שאלני, אבא לו היה כדבריך שהעולם הוא אותו  עולם והבריות הם אותם אנשים, מה תעשה עם אמרם ז״ל אם ראשונים כמלאכים?  אמרתי לו שלא נאמר מלאכים אלא כמלאכים.. וכי גם סטודנט טוב חייב לשמוע דברי מוריו וקורא את הטכסטים אותם הוא לומד כדברי מלאכים כדי שייכנסו בו דבריהם, ורק המכיר ובקיא בדברים שאמרו קודמיו ומוריו כאילו שמעם מפי הגבורה הוא יהיה בן אדם שיחכם אם יחכם משלו.. כי גם בסיפורי התלמוד במשמע שהראשונים אף כי נתעלו לעילא בסגולותיהם היו ביסודם  בני אדם והיא היא תהילתם.. פשיטא שאין שום ביטחון שאני צודק ולא מצופה משום בשר ודם שיה תמיד צודק אבל כך נסתבר לי בגבולות הבנתי

באשר לוויכוח המתמשך עם החסיד הבעלזאי על יחסו של האדמור מבעלזא ושאר אדמורי דורו לפעלה של שרה שנירר, הייתי רק מוסיף ששלחו לי וקראתי את מוצאות חוקרי החסידות שעסקו בסיפורו של רבי איציק׳ל טברסקי הי''ד שנקרא הראווארוסקער רב חתנו של הרבי מבעלזא  וגם גיששתי בנושא אצל זקני החסידים, נסתבר לי שאף בחצרו של הרבי עצמו היו הבנות זקוקות לרחמי שמים ואין להאריך

ולגופם של הנושאים שנגע בהם מכובדי הכותב ניכרים דברי אמת.  קראתי בעניין את ההסכמות שכתבו הרבנים לספר הזכרונות שכתב רבי יעקב ליפשיץ, ואת ההקדמה בה העיד המחבר שמגמתו בסיפור זכרונותיו היא שנדע ששקר טפלו המשכילים כשכתבו שרבותינו המפורסמים לא היו תמיד רועים נאמנים לעמם. אני עצמי די לי בדבריו של בעל הדברי חיים בתשובותיו שצעק ככרוחיא על השחתת הרבנים מנהיגי הקהילות בדורו אשר לא יריבו ריב אלמנה ויאטמו אזנם מצעקת הדל וכל ישעם וחפצם הוא להתעלס עם השועים..  אבל האמת המרה מבצבצת בין שורות הספר זכרון יעקב עצמו ובעיקר ממה שלא מסופר בו.. שלא תמיד שיקרו המשכילים וכי אז כמו היום לא הייתה אמירת האמת הצרופה הנר שלרגליהם של ההיסטוריונים התועמלנים שלנו.. ולהבנתי גם אז כמו עתה עולם כמנהגו נהג וכי רוב הגדולים בתורה המפורסמים ואדמורים לחסידים רבים נתנו עיקר דעתם על מה שנתגדלו בו ולא היו עבדי עמם רועי עם השם כפי שרושם הזכרונות ביקש בהקדמתו שנקבל..  רבי יעקב ליפשיץ גם חוגג בספרו את נצחון רבותינו מול אתגרי ההשכלה האמנם זו היא עובדה שניצחנו או משאלת לב וסיפור לילדים בחיידר שעוד לא הסתובבו ברחוב?!

        מסופר על הפיהלוסוף קונפוציוס שחי בסין לפני יותר מאלפיים וחמש מאות שנה שנשאל האם גם פעם היו הבריות כל כך אנוכיים? וענה  בשאלה-האם אתם חושבים שגם בימים הקדמונים זללו החתולים עכברים.. (וכי למה נשער שטבע האדם היה שונה) והנחתם הספקולטיבית של איזה ראשונים שאמרו שנשתנו הטבעים. טרם מצאה לה בינתיים שום סימוכין במציאות. ואדרבא בימינו מקובל על הכל מה שקבע החכם שמה שיש היה מכבר ומה שהיה הוא שיהיה. נסתכל ונתבונן במה שהתחולל סביבנו רק לפני שנה במגפת הקורונה שהרגה בנו למאות ונתחלל שם שמים באופן מבהיל?! איזה ממנהיגינו ראו למרחוק או למזער מעבר לקצה אפם ועמדו במבחן השעה.. מה קרה בשואה, איזה גדולי תורה או חסידות גילו ראיה למרחוק ושאר רוח לפניה בתוקפה ולאחריה כמה מהם זכרו את אלה שנשארו מאחור בגיא ההריגה והתמסרו לפעלים להצלת הקומץ הניתן אולי להציל אחרי שהם עצמם הציגו כף רגליהם על חוף מבטחים?! רובם ככולם בחרו באופציה הקלה ו״להאמין״ בדיוק כפי שהאמינו אלה שקדמו להם באסון הקנטוניסטים שאין מה לעשות בנושא והמשיכו לעסוק בשלהם כלא היה.. איבדתי חבר קרוב בגלל שהעברתי לו קובץ ממה שנמצא לי אודות סיפור שהות האדמו״ר מבעלז ואחיו בבודפסט בימי השואה עם הטרנסקריפט המקורי של דרשתו המפורסמת של אחיו הבילגערייער לפני יהודי בודפשט כפי שפורסמה תיכף בין יהודי הונגריה, גם צירפתי את הסיפור עם הרבנית מסטרופקוב באושביץ. כי השאלה העולה מכל הסיפור היא: איפה הייתה מנהיגותו וראייתו למרחוק של אחיו קודש הקדשים ואדמו״ר כל האדמו״רים הרבי מבעלזא?! כאשר אחיו סימא את עיני יהודי הונגריה מראות את אסונם הקרב בנבואות שווא ושקר בשם אחיו הקדוש?

תמצית הדברים הוא כפי שאמר רשב''י ראיתי בני עליה והן מועטים.. וכדברי אביי שאמר אדם קרוב אצל עצמו.. וגם גדולי המפורסמים בכלל. ואין להוסיף ואין לגרוע על דברי שלמה המלך שאמר שמה שיש היה מכבר ומה שהיה ומה שהיה הוא מה שיהיה..

הוי מרא דאברהם, מה היה קורה למדעי הפיזיקה והרפואה לו פחדו העוסקים בהם מהאמת כפי שהיא מפחידה ושנואה אצלנו..

יהודי פשוט