מאת מגיב
סכנת בין הזמנים
הסכנה היא לא בין הזמנים אלא החינוך, הבנייה.
ישיבה
אינה מפעל של חומרי גלם, ישיבה היא מסגרת חינוכית ולימודית, אבל המסגרת
צריכה להיות מלאה תוכן, אישי וחינוכי, אני חושב שזה ממש נס שהמצב לא יותר
גרוע, זה כמובן תלוי בכל ישיבה וישיבה.
בחור
צריך לקבל בישיבה חוסן ועוצמה מול כל הפיתויים שבעולם, שינהלו דיון מה אתה
עושה במצב מסויים, או איך להתייחס לטיסת הוללות, איך להתייחס לזלילת חמין
של שבת בליל שישי וכדומה.
כשבחור מקבלים נוגדנים מראש הוא מתורגל היטיב כשזה קורה במציאות.
הצוות צריך שיהיה לו הרבה קשר אישי עם הבחורים, לדעת מה המצוקות של כל אחד ולתת להם מענה או להפנות אותו לאדם המתאים.
מחנך צריך הרבה מאוד סבלנות.
הבחורים המצפים לזה, אם הם לא מקבלים את זה הם מחפשים את זה במקום אחר ושם הם נופלים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.