בס"ד
בפרשתנו נאמר "רַק אֶל אֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹן לֹא קָרָבְתָּ, כָּל יַד נַחַל יַבֹּק". רבנו נחמן מברסלב זיע"א בספרו 'ליקוטי מוהר"ן' (חלק א, ו) כותב שהאדם צריך להיות בקי בשתי דרכים- ברצוא ושוב. ופעמיים שם קדוש 'יבק' (אותיות בקי) עולה בגימטריה 'דרך', וזה סוד כוונות אלול, כך הוא מביא בשם האריז"ל.
נכנסנו השבוע לחודש אב, שידוע שראשי התיבות שלו הוא א'לול ב'א, ובתחילת שבוע הבא אנו מציינים את יום ט' באב לזכר חורבן בית מקדשנו, ויעזור הקב"ה שנזכה שיום זה יהפך לנו ליום טוב ולשמחה, ונבאר את הדברים.
'בקי ברצוא' הכוונה היא לזמנים טובים ומשמחים שעוברים על האדם, האדם 'רץ' אל הקב"ה, ונמצא בעליה ומדרגה גדולה בעבודת בוראו, הוא מרגיש מתיקות וסיפוק ביהדות שלו.
הסכנה בזמן כזה היא שהאדם יפול לגאווה ולאדישות מתוך שהוא מסתפק במצבו, ולא ירצה להתקדם הלאה. לכן, האדם צריך לזכור מה שדוד המלך אומר בתהלים (קלט, ח) "אם אסק שמים- שם אתה", הכוונה שגם אם הגעתי לשמים, עלי לזכור ש'שם אתה'- יש לי עוד מה לעבוד כי 'לגדולתו אין חקר' והקב"ה גבוה מעל גבוה.
'בקי בשוב' הכוונה היא לזמנים שהאדם נמצא בירידה וחולשה רוחנית, הוא 'שב' ונסוג אחורה.
הסכנה במצב כזה היא שהאדם יפול ליאוש ועצבות ולא יאמין שיש ביכולתו לצאת מרשת הרע, וכך ישתקע בתוך חושך העוונות. לכן, האדם צריך לדעת את המשך הפסוק הנ"ל בתהלים "ואציע שאול- הנך", שגם אם חס ושלום הגעתי לשאול תחתית, עליי לזכור ש'הנך', הקב"ה נמצא איתי, עימי ואצלי וקרוב אליי.
מפורסם הדיבור של רבנו הקדוש (ליקוטי מוהר"ן תנינא, מח) "ודע, שהאדם צריך לעבור על גשר צר מאוד מאוד, והכלל והעיקר שלא יתפחד כלל", והצדיק מוהרא"ש זיע"א פירש (שו"ת ברסלב) שכדי לעבור את הגשר הצר, האדם צריך להחזיק בשני גדרים שהם 'תפילה ושמחה'.
וזה לשונו: "כשאדם רוצה לחזור אליו יתברך שזה בקי ברצוא, זה ענין של תפלה והתבודדות, שאדם משתוקק תמיד אחריו יתברך לעלות מעלה מעלה, והוא משיח ומספר את כל אשר עם לבבו אליו יתברך. על זה צריכים בקיאות חזרה לא לעזוב את עצמו בשום פנים ואופן, רק להיות עקשן גדול ולדבר תמיד אליו יתברך, ולעלות יותר ויותר מעלה מעלה.
ולהיפך כשנופל ונכשל וכו', עליו לחזק את עצמו בכל הכוחות, שזה בקי בשוב, שזה ענין שמחה, שאדם צריך לשמוח עם כל הנקודות טובות שיש בו, ואפילו שמרגיש שהוא הכי רחוק ואין לו כלום, עם כל זאת גילה לנו רביז"ל (ליקוטי מוהר"ן חלק א' סימן רפ"ב) שיחפש ויבקש אחר הנקודות טובות שיש בו, כי כל בר ישראל יש בו המון טוב, כמאמרם ז"ל (ברכות נז.) על הפסוק (שיר השירים ד') "כפלח הרמון רקתך" מאי רקתך, אפילו ריקנין שבך מלאים מצות כרמון.
ולכן פעמיים בק"י היינו 'בקי ברצוא' שזה התבודדות, וכן 'בקי בשוב' שזה שמחה, על ידי שתי הבקיאות האלו, הוא יכול ללכת על דר"ך המלך, ויעבור את הגשר בבטחון שלא יפול לשום צד".
וזו ה'דרך' והכוונות של חודש אלול, כשאדם רוצה לחזור בתשובה ולהכין את עצמו לקראת הימים הנוראים עליו להתחזק ולהיות 'בקי' בשתי הדרכים האלו:
'רצוא'- להחזיק תמיד בתפילה והשתוקקות לקרבת ה', כי מי יוכל להתפאר שעשה תשובה שלמה, שהרי הקב"ה הוא אין סופי ותמיד יש לאן לשאוף ולהתקדם.
'ושוב'- בזמן עשיית התשובה עלול האדם ליפול בדעתו על ידי שרואה את מצבו הרוחני הירוד, ולכן עליו להתחזק באמונה שהוא סמוך לאביו שבשמיים, על ידי שימצא בעצמו נקודות טובות וישמח בהם.
וזו העבודה שלנו בחודש אב, שהוא בבחינת הכנה לחודש אלול כפי שנכתב, והיא גם ה'דרך' של בחינת בית המקדש שכולל בתוכו את שתי דרכים אלו יחד:
'רצוא'- על בית המקדש נאמר (ישעיהו נו, ז) "כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים". כל תפילה וציפייה לבית המקדש מוסיפה עוד לבנה בבניית הבית. ובנוסף, גם כשהבית הגדול יהיה בנוי על תילו, יהיה חיזוק עצום באמונה בכוחה של התפילה לנו ולכל העולם כולו, להשתוקקות לגילוי שכינה עוד ועוד עד אין סוף עד רום המעלה.
ובמקביל, דרך ה'ושוב'- שהיא שמחה והתחזקות במציאת הנקודות הטובות כפי שכותב רבי נתן מברסלב זיע"א בתחילת ספרו 'ליקוטי הלכות' (השכמת הבוקר א) "כִּי עִקַּר בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הוּא עַל יְדֵי שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְקַבֵּץ נִדְחֵי יִשְֹרָאֵל, עַל יְדֵי שֶׁמּוֹצֵא גַּם בְּהַנִּדָּחִים וְהָאֹבְדִים נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת וּמְקַבֵּץ אוֹתָם אֶל הַקְּדֻשָּׁה. וְעַל יְדֵי זֶה הַטּוֹב שֶׁיִּתְקַבֵּץ בְּעֵת בִּיאַת הַגֹּאֵל בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, עַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ".
שנזכה! שבת שלום!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.