בין הזמנים - עונת המלפפונים

מאת יהודי פשוט

בעיר הולדתי שופרון (שבאיזור בורגנלנד על גבול איזור הכרמים והיין של אוסטריה) קראו לימים שבין תשעה באב ור״ח אלול גורקן-סזון (עונת המלפפונים) שהיו ימי בטלה שלא קבעו בהם להיות עוסקים בעניינים רציניים איש לא נחפז לשום מקום והשיח שבין קומץ האנשים שבבית הכנסת היה נינוח וקליל. משבי הקיץ בעירי היו רכים ומלטפים והבריאה שהתכסתה בירוק עז כמו השתתקה והקשיבה לזימרת הציפורים, אנחנו קומץ הנערים היהודים כבשנו לעצמנו את חצר בית הכנסת שהעשבים שמילאוהו גדלו עד גובה חזינו וקיפצנו יחפים על חלוקי נחל הפוטוק הסמוך שהפך באותה עונה לזרם עצל ורדוד. הביתה הגענו מטונפים ורעבים לעת ערב שם חיכה לנו כל טוב מפירות העונה שאיזורנו נתברך בהם והכפריות המעוגלות מביאות לשוק שבמרכז העיר ומוכרות בזיל הזול. אימא ע״ה הייתה טרודה בעשיית ריבות תותים ודובדבים ויין תפוחים לחג הפסח. גם על פני אבא המהורהר הייתה נראית נינוחות של שיא הקיץ וקלילות שלא נראתה עליו כל השנה. וכך ריחפנו על ענני העונג עד ששמענו את את קולו המאויים של מרטון ראאב בברכת ראש חודש אלול. וברוח העונה המשובבת די לנו עם מומי עולמנו ותחלואיו כי הלב נוטה לעסוק מעט בכלום בגורנישט, ואני ביקשתי ולא מצאתי לי כלום מפרסם שהוא כלום המעלה פיהוק גדול יותר ממועצות גדולי התורה של האגודה. אך לא אקלקל את שמחת העונה בפרטיותם של הכוכבים המאירים באותו פורום ונקבל לשם התרגיל את הגירסה הרשמית האומרת ששם יושבים חכמים זכי הרעיון ושלימי המידות המצויינים שבבתים לתורה ואדמו״רים צדיקים ועובדי השם באמת שכולם אהובים וכולם ברורים וכולם קדושים, אבל בכל זאת, מה נאמר כשיתברר בבירור גמור שלא זו בלבד שהם ביחסי שוחד מתמשכים עם הפוליטיקאים אלא תלויים וקשורים במשחדים ככלבים, אז פשיטא שכל הוראותיהם וקריאותיהם בנושא הפוליטי והציבורי אינם אלא כתבי פלסטר כמעשה הדיינים הנקלים שהכל יודעים בהם שהם מושחתים העושים בשאט נפש את רצון קוניהם. ודבר זה אינו צריך לפנים והוא פשוט לכל איש בן תרבות כי לא רק שהשוחד יעוור, עצם הסמכות הרוחנית שלוקח לעצמו כ״ק או הגה״ג משוחד שכזה לקרוא קריאות קדש ולהורות לכלל בשעה שיחסי השוחד שלו עם המסתייעים בו גלויה לכל מעידה על נמיכות אופי וריק מביש ממצפון ומוסר כליות. נעזוב לעת עתה את הפעטשע מעטשע שמשפיעים הפוליטיקאים לחצרות גדוליהם וצדיקיהם, אמנם הכל יודעים אך בינתיים לא ראיתי בעיני ולא ספרתי את הסכומים. אבל בימים אלה מתנהל בבית המשפט בירושלים משפט נגד ראש ממשלה (לשעבר) הנאשם שביקש וקיבל כיסוי עיתונאי בונה מעיתון שהוא נטה חסד לבעליו, והכל מודים שבמידה ועצם העובדות שבאשמה זו לא יופרכו האיש בצרות צרורות.. ואתם יהודים תחשבו לרגע על עמודי הטקסט  עם הבובה מעשיות על הזיידעס והצילומים והתארים המפליגים שמקבלים האדמו״רים והרישישיבעס הנוחים לפוליטיקאים בעיתוני המפלגות החרדיות, ומי שיודע יודע יודע שרובם של אותם כוכבים הם פשוטי הדיוטות וכל מעשי תקפם וגדולתם מתחילה ונגמרת על דפיהם של אותן פובליקציות, ומי לא שמע על זעקות השוד והשבר מהחצרות שאדמו״רם ערך טיש יארצייט או רישישיבה שיצא או חזר ארצה והדבר לא צולם ונתפרסם בהרחבה בעיתון. וכאביו של צלם מקומי אני יכול להעיד כי עניין זה הוא כמו לשתות מים מלוחים שלא ירוו לעולם, ובמקרים אין קץ גם ממכר כאחד הסמים הקשים. אמת, רוב המתקשרים והתובעים או תובעות בפה הן הרבניות ובני הרבנים אבל מותר לשער שהם לא טורחים על מנת לצער את מעלת כבוד קדושתם או תורתם.. ולא רק ברבנים מקומיים או באדמו״רים קטנים אמורים הדברים אלא שכן הדברים גם עם הדובים הגדולים המבקרים כאן..  אני יודע שלא חידשתי דבר לבעלי הדעת ובאשר למחונכי המדיה החרדית דברי הם בבחינת התוקע לתוך הבור ולתוך הדות.  אלא שאם כבר יש לנו את ימי הקיץ ואת הבלוגים החרדים שהם מחוץ לשליטתם של הפוליטיקאים אז מותר ואולי גם חייבים להזכיר סתם ככה.. שנוצר מצב שמחנכים אצלנו דורות על ערכים נלעגים ומנהלים את חיינו הציבוריים כהצגת פורים אין סופית שאין לה עם המציאות וההיגיון האנושי דבר.

יהודי פשוט