בין מלוכה לחינוך - כאן הבעיה של היהדות החרדית

בעקבות דברים שהשמיע תלמיד חכם ידוע על מצב דורינו ובמיוחד על כך שאין לדורנו מנהיגים משכמם ומעלה מדובר במי שהם רחוקים מאוד להיות מן העידית, ביניהם מי שאינם בעלי מידות והתנהגותם חולנית, הוא אף רמז שישנם מי שלוקחים כדורים. לטענתו העובדה שיורשים אדמורו"ת אין זה אומר כי מדובר במי שהוא משכמו ומעלה, ישנם מי שהם רחוקים מאוד להתאים לתפקידם ועל כולם אין מה ללמוד מהם ויש מי שלומדים מהם מעשים לא טובים, הם אינם הדמות החינוכית

על דבריו ניסה מאן דהוא להביא הוכחות מכל מיני אדמורי"ם שכתבו כי הם רוצים רק את בניהם במקומיהם ומדוע חשוב שמלוכה תעבור מאבא לבן ועוד עניינים כאלו. לא אכנס לויכוח בין הצדדים אני מבקש כאן להעמיד את הדברים בקצרה כך יוכלו להבין את כולם ולפתוח בדיון כיצד מתמודדים עם המצב הזה

כל מי שלמד מלוכה יודע כי ברוב המקרים מלך אינו מחנך. אם כי היו זמנים שהיו לנו מלכים שלמדנו מהם דברים גדולים גם אם הם עשו דברים שלרבים קשה להבין, ובכל זאת, מלך זה מושג אחר לגמרי, לא רואים בו דמות חינוכית. צעירים זקוקים אולי למלך בשביל הענין של 'מוראה של מלכות' אבל באשר לחינוכם הם זקוקים לדמויות חינוכיות ממי שאפשר ללמוד מהם וממעשיהם, הדבר הזה היה חשוב בכל הדורות, וגם ולמרות שמצאנו גדולי ישראל במשך דורות רבים ששמענו כל מיני דברים כאלו או אחרים שאולי לא היו חינוכיים, אבל פחות או יותר הדמויות החינוכיות היו מי שלמדו מהם וככה הקמנו דורות מצליחים

כאן המקום להזכיר שהיו למדנים עצומים גדולים במושגים של ידע בתורה שהם לא היו הכי מוצלחים בחינוך. לא בבתיהם ולא בישיבות שהקימו. אבל המאמץ היה שהדמויות החינוכיות יהיו כאלו שהדור הצעיר ילמד מהם ויכין אותם לצאת לעולם ואז כאשר הוא מסתכל על מלך הוא יודע להבחין בין התפקידים וזה יקל עליו לחיות עם המציאות

היכן הבעיה הקשה. מחנכים דור על ענווה עבודה על המידות, התנהגות של לפנים משורת הדין מחדירים בנוער כל כך הרבה בשביל שיגדלו כדור אשר יביא כבוד לאומה כולה, ומה קורה, כאשר הם מגלים את האמת, הם האמינו כי מי שמכונה אדמו"ר הוא קדוש וטהור ובתקופה מסויימת בחייו אף האמין כי בלילה הוא עולה לשמים ומבלה שם עם המלאכים והשרפים, ופתאום הוא מוצא אדם שמעשיו כל כך רחוקים מכל מה שלימדו אותו

בנובהרדוק חינכו את האדם שהוא כלום, במשך שעה יכלו לשבת ולזעוק 'איך בין א גארנישט' אני כלום, אבל כשהוא יוצא מן הישיבה ורואה איזו מלחמה פורצת בין רבנים מפני שאצל זה כתבו הרב הגאון ואצל האחר הגאון הגדול ולשלישי הגאון האדיר והזעם של אלו על אלו כל כך גדול, זועקים פגעו ב'כבוד התורה', כאן הם למדו כי אדם כולל הגדולים צריכים להאמין כי הם 'גארנישטים' והנה איזו מלחמה הם מנהלים על כבוד של תואר של כסא היכן יישב כמה כסאות קרוב יותר למרכז הבמה ועוד דברים כאלו. לימדו אותו לחיות בחסכנות ובצניעות, בחדר אחד לגדל עשרה ילדים, והנה הוא רואה רבי'ס וראשי ישיבות עם חצי הילדים מה שיש לו הגרים בארמון

נכון שבעבר היו רבי'ס שרצו שהילדים ימשיכו את ממלכתם, אבל בואו נעבור ונראה איך הם חיו ואיך הם חינכו, ומה קרה מאוחר יותר, וכאן הדברים משתנים מהקצה אל הקצה

חיים אנו בדור שאי אפשר עוד לרמות אף אחד, הילדים חכמים וקולטים מהר, יש להם היום הרבה אמצעים איך להגיע למידע הרבה יותר מהר ממה שהיה בעבר וחייבים לחנכם בדרך אמת ולא לרמותם. צודק אותו רב שדיבר שדורנו לא הצמיח דמויות שיש על מי להסתכל, כאשר לומדים את  הנעשה בחצירותיהם הצעירים מזדעזעים ממש ואינם מאמינים עוד בחינוכם הם שואלים שאלות קשות

מוצף אני במי ששואלים אותי שאלות חינוכיות איך זה שחינכו אותם כך ורבנים ומי שמכונים 'גדולים' ואדמורי"ם מתנהגים ההיפך ממה שהם למדו, ולך תסביר להם כי מדובר במצבים מסויימים וכאלו שאין ללמוד ממעשיהם

חייבים להבדיל בין מלוכה לחינוך - מלוכה טובה אולי לגיל לאחר שמתחתנים כבר כאשר בונים בית, ועד אז חייבים להשקיע בחינוך ובעיקר בדמויות חינוכיות שיהיה ממי ללמוד מעשים טובים ומידות טובות ועוד דברים כאלו, אחרת נאבד את הכל

חיים שאולזון