שלום וברכה מורי ורבותי!
שעת חינוך ההורים!
כולנו יחד, בעזרת ה', בשעות הללו מתחנכים והופכים את ילדינו למדהימים וטובים יותר,
לפחות כמו ההורים המדהימים והטובים שבינינו...
שימו לב טוב מורי ורבותי!
ישנם הורים שמתלוננים
"אני מתנהג כל כך טוב לילד,
נותן לו ומעניק לו, מחבק ומנשק, בדיוק כפי שציפית ממני לעשות.
ועם כל זה, התוצאות אינן אותן תוצאות:
הילד מתחצף, הילד משתולל, הילד עושה מה שהוא רוצה,
ואני מרגיש, או מרגישה, שהזאטוט מאבד כיוון".
שימו לב טוב מורי ורבותי!
כל ילד צורך סמכות,
גם כל מבוגר צורך סמכות.
אף אחד לא רוצה באמת לגור במדבר או בג'ונגל ולהבין שיכול להתרחש כאן בכל רגע משהו שאף אחד לא צפה.
כולנו מעדיפים לראות מישהו מעלינו שמנהל ומסדר את העניינים.
לילד, זהו צורך נפשי מינימלי.
כאשר ילד לא רואה סמכות בהורים שלו,
לא רואה אותם ככאלה שיודעים לומר ימינה ושמאלה, אחורה או קדימה,
הילד מאבד את העשתונות.
כאשר אתה בא לחצות כביש בתור ילד קטן ואתה יודע שיש לך אבא שאומר לך:
"עכשיו לא עוברים כי אדום, לאחר מכן עוברים כי זה ירוק",
אתה מבין שיש כאן מישהו שלוקח אחריות על החיים ואתה חוצה את הכביש בבטחה.
לעומת זאת, אם אבא שלך אומר:
"תעשה מה שאתה רוצה, איך שאתה רוצה ומתי שבא לך ואיך שבא לך",
אתה רועד, אתה חושש, אתה אומר:
"אולי תגיע משאית? אולי ינחת מטוס? אולי יקרה האסון הבא בדקות הקרובות?".
אדם בלי סמכות, לא יכול לייצר סמכות.
אדם שאין לו מישהו מעליו שמבטח לו את החיים, לא יכול לייצר לבד את אותו בטחון של חיים.
אם אתם הורים נחמדים,
אם אתם הורים אוהבים,
זה נפלא ונחמד, זה מדהים וזה טוב.
אבל אם הילד שלכם לא רואה מישהו עם סמכות מאחריו,
הוא נאבד.
ומילד שנאבד לא דורשים כלום,
אין כלפיו שום תביעה.
תחליטו יחד מה הם הגבולות האמיתיים,
תחליטו יחד מה הם הדברים שצריכים לשמור עליהם.
ומאותו רגע תודיעו: "אבא אוהב, אמא אוהבת, אבל את הקו האדום הזה לא עוברים".
ותראו עד כמה הילד יתיישר, יכנס למסגרת האמיתית,
ויחד אתכם יפרח, ישגשג, ויעניק נחת.
ברכת הצלחה רבה לכולנו,
וברוכים תהיו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.