החתם סופר כותב שמנהיג ישראל הוא מי שרוב כשרי ישראל באים להיוועץ עמו.
בימינו
אפשר להבחין על נקלה מי הוא מנהיג ומי הוא רודף כבוד ושררה, מי שהוא מן
הנעלבים ואינם עולבים, מי שלא לחם מעולם על כבודו וממונו, מי שלא חילל שם
שמים בהנהגתו.
ניקח
לדוגמא את רבי גרשון אידלשטיין שליט"א, זרקו עליו 'לבן' לפני שנים רבות,
מה הוא עשה כתגובה? כלום! הוא הסתובב לביתו החליף בגד וחזר למסור שיעור!
מה
עושה רבי שאול אלתר שליט"א על יריקות ומכות, קללות והתנכלויות? כלום! שומר
על שקט, שומר שלא יגיבו להם בכלום, כך מקדשים שם שמים, אור בתוך החושך
הגדול.
מאנשים
כאלו אפשר לקבל הדרכה, הם יכולים לקבוע עקרונות, אפשר לבקש שיתפללו עבור
כל צרה שלא תבוא, הם מקדשי ה', אבל האחרים, מה היא כל מעלתם? שאבותיהם היו
רבנים או אדמורי"ם?!
האם הקביעה מי הוא אדם גדול תלויה במספר חסידיו?! מי שחסידיו כוחניים יותר?!
הציבור לא חש עד כמה מרמים אותו, לפעמים כאשר אדם מגלה את השקר שבמערכת הוא כל כך לוקח ללב עד שהוא עלול לצאת לגמרי מהמערכת.
עצם הדבר שחסידות או חוג רוצים נציגות בכנסת או בעיריות זועקת לשמים: אנחנו דואגים רק לקבוצתינו!!!
לכולנו
תורה אחת! אמנם יכולים להיות הבדלי השקפות או דעות, אבל הם מזעריים לעומת
כלל המטרה של מוסדות תורה ודת, צדקה וחסד, אז למה הפילוג והשיסוע?!
פעם
היו האדמורי"ם המובחרים שבתלמידי האדמו"ר הקודם, היו צריכים להתחנן אליהם
חודשים ושנים עד שיאותו לקבל על עצמם את ההנהגה, מלאי ענווה ויראת אלוקים,
כל ישותם עבודת אלוקים ולימוד התורה, והיום..., הבה נשאל את הדיינים
הגדולים שצריכים להיות גננות כדי לנסות לשים קץ למריבות איך יקראו לחסידות
הזו ואיך לזו, כל מי שרק יוצא מחסידות אחת לשניה הוא חייב מיתה, כל בני
ביתו חייבים סקילה, כל רכושו הפקר, הכל מותר!
אבל האמת עומדת לה חבויה בפינה, סביב למשפיעים, המחזקים במוסר ובמידות, הם האדמורי"ם האמיתיים!
כאשר במהרה יבוא המשיח הם אלו שיהיו על הבמה והשאר יהיו בשאול, לדראון עולם!

אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.