רשימת הבלוגים שלי

יום ראשון, 27 ביוני 2021

הרעבת ילדי החרדים, כדי שיצאו לשמד


מאת: חרדי בעולמו


ח"כ אייכלר שתרם כותרות ותובנות רבות ליחסים חרדים-חילונים, טען לאחרונה שהממשלה החדשה פועלת להרעבת ילדי החרדים, כדי שיצאו לשמד.

כרגיל, לא אתייחס לפן הפוליטי ולמידת התבונה שיש בהצגת תיזות מסוג זה קבל עם ועדה ואנסה לדון בדברים לגופם. האם אכן מרעיבים את ילדי החרדים והאם אכן ההשלכה של זה הינה 'יציאה לשמד'.

הקבוצה החרדית שחיתה בזמנו בעוני קיצוני, היתה הירושלמים (הצ'אלמערס). סיפורי הרעב ששמעתי לא מבית חרדי אחד, היו בלתי נתפסים, גם לאוזני מי שממש לא חיו ברווחה. מן הסתם זיכרונם של מי שלמדו בישיבות שאליהן הצטרפו צ'אלמרים, זוכרים את תאוות החלבה, הביצים, העוף וכל דבר מאכל מעבר לפרוסת לחם, שהפגינו הצ'אלמרים בכל ישיבה. לקח להם קצת זמן והם הפנימו שבעולם מסביב העוני אינו כה קיצוני.

איני יודע מה סיבת העוני הקיצוני בירושלים. ייתכן שדבקותם של רובם להתפרנס מה'חלוקה', הביאתם לידי עוני-רעב שכזה, אבל העובדה היא שהעוני אפיין אותם יותר מאשר כל חברה חרדית אחרת.

בהתאם, ירושלים איבדה רבים רבים מטובי בניה. יש משפחות שהרוב עזבו ורק המיעוט נשארו. יש המאשימים את תנועת הלח"י ורוח הישראליות שפתאום 'נגעה בהם', אבל מדיבורים עם פורשים רבים, הרושם שנוצר הוא שהמניע החזק 'לברוח', היה הבריחה מהעוני - לאו דווקא הבריחה מהדת. כנראה שהדת והעוני נתפסו אצלם ככרוכים זה בזה ובעוני הם לא רצו לחיות בשום פנים ואופן.

כמי שעסק (ועוסק) שנים רבות עם נוער נושר, יכולני לומר שבין המאפיינים השכיחים בקרב 'בנים שלא ממשיכים בתלם' קיים גם האיפיון הזה של בנים שלא מוכנים לחיות בעוני ובחוסר שחוו בבית הוריהם.

נראה איפוא שאכן יש קשר בין 'הרעבה' לבין 'יציאה לשמד'. קשה להאמין שקיזוז בקצבאות הילדים הזעומות הנוהגות כיום (זוכרים את הימים שקיבלנו 650 ש"ח לילד???) יהווה שינוי אצל מישהו, אבל הקשר כשלעצמו, כנראה קיים.

מתבקש איפוא, לתת את הדעת על דרכים למיעוט העוני בחברה שלנו. איך מצמצמים את העוני? מה אפשר לעשות כדי שילדים יחיו יותר ברווחה? אין לי מענה ברגע זה. מה שאני כן יודע הוא אך זה, שאם מוצאים קשר בין הדברים, אזי חובה על מי שיכול לפעול להקטנת העוני, לעשות כן. לא רק במידה וזו יוזמה של הממשלה הנוראית הזאת, אלא לגופם של דברים.

דא עקא שעושה רושם שהנושא לא ממש מטריד את מי שמתיימרים להוביל את הציבור ולדאוג להם. אם זה עניין לנגח את הצד השני בפוליטיקה, אז זה אישיו, אבל אם זה רק דיון ענייני ורציני, את מי זה מעניין בכלל??

מאליה עולה התהיה האם העניות בחומר, מתחילה מהעניות ברוח?

 

חרדי בעולמו

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.