מאת: חרדי בעולמו.
אתמול קראנו כאן שבהתכנסות של ראשי הישיבה ותלמידיהם הוחלט שילכו כולם למשטרה להתלונן. התלונה על המשטרה היא, שהיא עזבה את הגבעה ולא מחזירה בכוח את הססטוס קוו לקדמותו. (לא בוהר אם הכוונה היא שמעכשיו והלאה על הבימה יעמוד גם שוטר כחול מדים, כדי לוודא שחלוקת העליות וכדו', מתבצע בהתאם למורגל-משכבר או שהמשטרה רק תאשר כל מועמד למנחה וכדו').
אכן. כמו שתמיד אנחנו רואים ורגילים בסוף מסתבר שהאשמה העיקרית היא של המשטרה. היא זאת שאשמה בהכל. נגדם צריך להתכנס ולהתלונן.
מזכיר את מצבם של הערבים, שרוצחים כל הזמן האחד את השני (ומשפחתו, וחמולתו, ושבטו וכן הלאה), אבל את האשמה מופנים הערבים תמיד למשטרה ולמדינת הציונים. הם אלו שלא עושים מספיק ולא עוצרים את מבצעי הפשעים הללו. לא החברה הערבית שלא משתפת פעולה עם המשטרה (רצח מבוצע בנוכחות עשרים איש ואך מקרה הוא שבדיוק באותו רגע אף אחד לא הסתכל לכיוון ולא ראה ולא שמע ולא ידע בכלל שקורה כאן רצח).
אז כשמדובר על ערבים, אנחנו מבינים מיד שכאשר אצבע מופנית בהאשמה, שלש אצבעות מופנות כלפי המצביע.
אבל כבר לימדונו רבותינו שגם כאשר רעש אדמה הורג בצונאמי אחד רבע מליון איש, הדבר נעשה בשביל ישראל. בשביל שישראל יתעוררו ויחזרו בתשובה ויבינו כמה הדין יכול לפגוע בהם וכו' וכדו'.
אז אולי עשרות ומאות הנרצחים אצל הערבים והאשמתם של אלו את המשטרה וכו', נועדה רק לעורר ליבותינו לחשוב שאולי משהו - לכל הפחות משהו שבמשהו - כן תלוי בנו? אולי גם לנו יש חלק באלימות הזו??
אולי?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.