לאחרונה ליבי דואב וכואב על אנדרלמוסיה הפורצת בחברה החרדית,
אציין כי הנני אברך ובעברי למדתי בישיבות המובילות בעולם הישיבות.
כל הכתבים מדברים על אלימות של המשטרה, אבל אני שואל בקול גדול, מה איתנו????
בבני ברק בירושלים באשדוד ובבית שמש פורצת לה אנרכיה ואין פוצה פה??? האם זוהי דרכה של תורה???
נער הייתי, ויודע אני הייטב וגם אתה, מי הם אותם נערים פוחזים שגורמים לכל התסיסה - לא סלתה ושמנה של עולם הישיבות......
ולגופם של דברים, כל אלו יפי הנפש שזועקים על אלימות משטרתית, במשך שנה מעולם (!!) לא פנה אלי שוטר ולא הרביץ לי.....
הילדים הקטנים שלי מעולם לא יהיו מעורבים בדברים כאלו!!
טלו אחריות על מעשיכם!!
אבל בעצם מה לנו להלין, שהרי המדינה אשמה.....
ובאמת שהמדינה אשמה!!!
כאשר 'רבנים' עומדים ומכרזים לצפצף על ההנחיות ואף אחד לא עושה כלום,
כאשר עומד אדמו"ר ומכריז קבל עם ועדה כי הוא מורה לא לשמוע להנחיות, ואין פוצה פה,
מה יעשה הנער ולא יחטא????
ולאותם המצטדקים וטוענים שגם אצל החילונים יש שבירת כללים,
אתמההה וכי החילונים הם הדוגמא בשבילנו???
וכי הם נאמנים לה' ולתורתו שבה יש ציווי פעמיים על שמירת בריאות הגוף והנפש *מאוד*???
מחוייבים אנו להביע מחאה נמרצת על כל הפריקת עול בחברתנו לפני שיהיה מאוחר ואז נזעק אבל אשמים אנחנו
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.