פשיטת רגלה של החינוך הליטאי - לפחד מקוק'ניק החסרון בליטאי

לאחרונה הרוחות סוערות בעולם הליטאי בשל מפגש של בחורי ישיבה ליטאים עם בחורי ישיבה קוק'ניקים מי אשר ביום יום לכאורה נוהגים אותו דבר, מתפללים ולומדים כל היום או ברוב שעות היום. וכאשר נאלצו להיות יחד בבידוד ישבו ולמדו יחד, ובחורי הישיבה הליטאים היו מלאי התפעלות, אמרו להם כי הקוק'ניקים הם ריקים ופוחזים אנשים ירודים מן התחתית שבתחתית, והנה הם מצאו בחורים יראי שמים למדנים מי שבעניינים הקשורים בעבודת ה' בתורה ומצוות הם אף יותר טובים מן הבחורים הלומדים בישיבות החרדיות, אמונתם חזקה ותורתם אינה כמצוות אנשים מלומדה אלא עמוקה עם הרבה מחשבה וחיפוש האמת

כאשר הרבנים הליטאים שמעו על המפגש הזה, ובעיקר על התפעלות הבחורים הליטאים ממצבם הרוחני של הבחורים הקוק'ניקים הם הזדעזעו ומיהרו לפרסם מכתב אשר בו הם אוסרים כל מפגש בין הבחורים הליטאים לבחורים הקוק'ניקים, החשש הוא שמא יהיו מי שיכירו באמת כי הבחורים הקוק'ניקים הם יראי שמים לא פחות ומבחינת שמירת תורה ומצוות יתכן כי הם אף במדרגה גבוהה יותר, וכל ההבדל הקיים בין הבחורים הללו הוא בהשקפתם, הבחורים הקוק'ניקים משקיעים גם בעניינים הקשורים במצוות התלויות בארץ, גישתם למדינה שונה משל החרדי, אבל מה שמעניין הרבה יותר, בעוד שהבחור הקוק'ניק ברורה לו השקפתו, הבחור החרדי אינו יכול להתמודד עם בחור כזה אינו יודע מה ההבדל האמיתי ביניהם

כאן המקום לשוב לאחור להיסטוריה. ראשי המזרחי דאז היו גאונים מופלגים גדולי תורה מי שעמלו בתורה ומבחינה זו אף היו במדרגה גבוהה יותר מן החרדים. בשעתו כאשר החלה האידיאה החרדית רבני המזרחי היו בכמה דרגות מעל רבני החרדים. מה שהפריד ביניהם היה ענין אחד בלבד והוא ה'התבדלות', בעוד שהחרדים דגלו ב'התבדלות' מן המשכילים, במזרחי הבינו את זה אחרת, הם ביקשו לקרב את המשכילים ולהתמודד עימם בתקוה להחזירם לדרך הישר, או לפחות לשמור שלא יסחפו עוד אליהם

ומי באמת ניצחו בהשקפתם? ההשקפה החרדית היא זו שניצחה, מפני שהמשכילים הצליחו להרוס מבפנים את המזרחי שנשארו מהם מעט מאוד ההולכים בדרך הישר. החרדים שהתבדלו שמרו על זהותם האידיאולוגית עד לשלשים השנים האחרונות כאשר חדרו חרדים מסוג חדש כמו ש"ס ועוד כאלו ששינו את פני האידיאה החרדית, הפכו אותה מאידיאה של התבדלות לחולצה לבנה וכובע ישיבתי

בחור ישיבה ליטאי בימינו אינו יודע עוד מה המבדיל בין חרדי למזרחיסט, וכאן החורבן הגדול. כאשר הייתי צעיר ההשקפה החרדית היתה חדורה בכל אחד מעמנו, ידענו מה שמבדיל בינינו ולא היה כל מקום לחשוש. ומציאות היא, כי תלמידי הישיבות התיכוניות היו מגיעים לשבתות לישיבות הליטאיות הם היו צריכים להכריע לאן הם ממשיכים בישיבות ליטאיות או בישיבה מזרחיסטית ולא מצאנו שגדולי רבני הליטאים ייצאו נגד מפגשים כאלו, ההיפך, הם כיבדו את ראשי ישיבות בני עקיבא, ביניהם הרב צבי נריה ז"ל ועוד רבים כמותו, ולא חששו שבחורים מהישיבות הליטאיות יעדיפו את הישיבות של המזרחי

במקום שהרבנים יאסרו מפגשים כאלו, עדיף שישקיעו באידיאה החרדית, ילמדו בישיבות מה הפירוש להיות חרדי באמת ומה מבדיל בינינו. מציאות היא כי הבחורים המזרחיסטיים לומדים ומקיימים מצוות לא פחות מן החרדים. מה שמבדיל באמת, היא ההתבדלות, בעוד שהחרדים מעדיפים את ההתבדלות מפני שזו תשמור על עתידנו, הקוק'ניקים סבורים כי אין צורך בהתבדלות ובדרכם שלהם אפשר לקרב יותר מן הרחוב החילוני לדתי על ידי חיזוק המצוות התלויות בארץ ומאבק על ארץ ישראל שלימה

טעות עשו הרבנים בפרסום מכתבם, מפני שזו הוכיחה כי החינוך הליטאי פשט את הרגל. אם החרדים צריכים לפחד מהם, סימן שמשהו לא בסדר בחינוך הליטאי. בעבר המזרחיסטים הם אלו שפחדו כי הישיבות החרדיות יגזלו להם את הבחורים, ועתה התהפך הגלגל ושומעים את אותן הקולות אבל במחנה האחר

חיים שאולזון