בכל שני וחמישי הם התגאו כי העבירו ענין זה ואחר, אבל את העיקר, מה שממתינים כל כך הרבה זמן שכבר יעבור ויעשה סוף לבעיה הקיימת בעין גיוס בני ישיבות, זה לא עבר, ולא מפני שזה לא יכל לעבור, אלא מפני שאיפשרו את הסחבת ולא למדו מן הנסיון כי אי אפשר לדעת כמה זמן תחזיק הממשלה וכי הנושא הזה חייב להיות ראשון ומיידי, ולא זזים בשום נושא עד שלא גומרים עם זה
שימו לב מה שקרה כאן, בני גנץ ידע על מה שהוא חתם ובכל זאת משך את הזמן, וכאשר הגיע הזמן והוא חייב היה כלפי בית המשפט לעשות משהו, הוא ביקש דחיה של עוד חצי שנה, ובית המשפט נתן לו רק שלשה חדשים, ועתה הסיפור הזה נדחה עוד מי יודע כמה זמן, מפני שבית המשפט כבר לא יכול לחייב בתקופת בחירות להעביר חוק כזה, חייבים להמתין עד אחרי שתקום ממשלה חדשה, ואז מי יודע באיזה מצב נהיה. לא ברור כרגע מה יהיו התוצאות, והרשלנות שהיתה הפעם עלולה להיות בעוכרי היהדות החרדית במיוחד אם אביגדור ליברמן ויאיר לפיד ישלטו בממשלה הבאה
את החכי"ם החרדים עניין תקציבים למקורביהם, עמדות וגו'בים, אבל את היהדות החרדית הם הפקירו, וההוכחה, שבנושא שכזה לאחר שעבר כל כך הרבה בקדנציות הקודמות ההגיון אומר כי הם חייבים היו מן השבוע הראשון לקיומה של הממשלה לתבוע את העברת החוק מיד ולא להמתין אפילו לא חודש ימים. עסקו בנושא מספיק וצריך לגשת לתכלית, אבל את משה גפני ויענקל ליצמן עניין תכלית אחר וזו התוצאה
כאשר באים היום בטענות בנושא הזה, רק החכי"ם החרדים אשמים בו, מפני שהם יכלו להעביר את החוק אם משה גפני היה עוצר את התקציבים לבני גנץ בכל תחום שיש לו ענין ואומר לו, תעביר את חוק הגיוס ותקבל תקציב. הוא לא עשה זאת, נתן לגנץ למשוך, וזו התוצאה
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.