אין כל פסול בלהיות יחצ"ן, ישנם מי שזקוקים לשירות הזה, ומי שרוצה להיות יחצ"ן שלא יתבייש בתואר הזה. השאלה היא האם 'עיתונאי' יכול גם להיות יחצ"ן או שמעשיו קשורים בהונאה, הציבור שמכיר 'עיתונאי' ומשוכנע כי הוא מדווח ללא אינטרס צדדי, לא רוצה שיוליכו אותו שולל, הוא מבקש לדעת מתי הידיעה יחצני"ת ומתי עיתונאית
יש הבדל ענק בין עיתונאי ליחצ"ן, לכל אחד תפקיד חשוב אבל זה לא הולך יחד. עיתונאי אינו יכול להיות יחצ"ן מפני שמדובר בסתירה. תפקיד העיתונאי אינו מסתדר עם היחצנו"ת, ברוב המקרים הדיווחים שונים אצל עיתונאי ואצל יחצ"ן, בשל אינטרס אחר. האינטרס העיתונאי לדווח שהציבור יהיה מעודכן על פי מציאות הדברים, התפקיד היחצנ"י הוא לדחוף לספר ולדווח על מי שמבקשים להריצו קדימה, כשזה בא בדרך כלל על חשבונו של אחר מתחרה או מי שהם במחלוקת קהילתית. ליחצ"ן מותר לעשות זאת, מפני שזה תפקידו, אבל שאלת השאלות היא האם ליחצ"ן מותר להיקרא גם 'עיתונאי', וכאן אני מגיע לבעייתה של היהדות החרדית של ימינו
במקומות אחרים הדברים ברורים אתה יודע מי עיתונאי ומי יחצ"ן, בציבור החרדי משום מה עשו טשולנט מן הענין, וחלק מן העיתונאים באתרים ובעיתונות הפכו למעשה ליחצני"ם עובדים בשביל גורמים שיש להם ענין בעבודה היחצני"ת מבלי שהם כותבים בצד כי הידיעה הזו היא יחצני"ת ולא עיתונאית
אין זה סוד כי היהדות החרדית מלאה במחלוקות פנימיות ובין קהילתיות, ומי שישים לב ישנם מי שמכונים 'עיתונאים' העובדים בשירות צד זה או אחר, והבעיה היא שכאשר עיתונאי מדווח ואינך יודע כי הוא יחצ"ן ולא עושה כאן עבודה עיתונאית אתה מקבל זאת כעיתונות כשאין זה כך, בעיני זו הונאה
זכותו של כל אדם כולל עיתונאי להיאבק למען ענין, כאשר הוא אומר זאת בצורה הכי ברורה, אבל בשום אופן אסור לשחק 'עיתונות' ולמעשה לעשות יחצנו"ת, זה לא הוגן ולא ראוי
שוב, זכותו של כל מי שרוצה להיות יחצ"ן שיעשה את העבודה הזו, אבל שיכריז על עצמו כיחצ"ן ולא כעיתונאי. ומי שרוצה לעשות את שתי התפקידים בבקשה, אבל בסוף כל ידיעה שיכתוב אם זו עבודה עיתונאית או עבודת יחצנו"ת
זכותו של העיתונאי להביע את דעתו, כאשר פורצת מחלוקת קהילתית שיפרסם רשימה איך שהוא רואה את הדברים, אבל שוב, מתוך זהירות שלא עושים עבודת יחצנו"ת בדרכי הונאה, אלא כותבים מתוך אמונה
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.