שלום וברכה מורי ורבותי!
האם משתלם להיות יהודי או לא?
האם ישנן תקופות במהלך הדורות שבהן אולי לא היה משתלם כל כך להיות יהודי?
ביום הזה בשנת תרצ"ט היה ליל הבדולח הארור. הלילה שבעצם פתח, במידת מה, את השואה הארורה, הלילה שבו הותר דמם של היהודים.
האם בתקופה הזו היה עדיף להיות יהודי, או שאולי זו תקופה שהיה עדיף לצאת בה להפסקה? לא שהפסקה היתה עוזרת, כי גם אדם שלפני ארבעה דורות הייתה לו סבתא יהודיה, הגרמנים הגיעו וניסו לחלוט את גופו ואת נשמתו.
מה באמת קורה לנו כעם? האם בתקופות הקשות אנחנו היינו מעדיפים לצאת מהתמונה, או להישאר בה?
האדמו"ר הזקן מחב"ד, רבי שניאור זלמן מלאדי, ישב פעם בפני חוקר ששלף אקדח ואמר לו: "אני אירה בך!" אמר לו כבוד הרב: "עם הצעצוע הזה אתה יכול להפחיד אדם שיש לו עולם אחד ושני אלוהים, ולא אדם כמוני שיש לו אלוקים אחד ושתי עולמות. כי גם אם אתה יורה בי אני מגיע לעולם הנצח".
עם ישראל, גם בתקופות הקשות ביותר, ידע שכאן נמצאים במסדרון, כאן נמצאים במקום זמני וגם במקום הזמן הזה ישנו אל אחד שמסתכל יום יום ושעה שעה, עוקב אחריך, רואה מה עובר עליך, ובהשגחה פרטית עושה למענך את הטוב ואת המושלם ביותר למענך.
אנשים בשואה ידעו לרקוד בטרם קפצו למשרפות, כי הם ידעו, הקדוש ברוך הוא נמצא איתנו גם כאן וגם מכאן הוא מוביל אותנו.
הדור שלנו הוא לא דור השואה, והלילה שלנו הוא לא ליל הבדולח.
לנו קל ונחמד ויפה יותר להיות יהודים, אנחנו לא אמורים להיות מתגברים או מתחזקים באמונה כל כך להיות יהודים בתקופות קשות כפי שהיו לעם ישראל.
כל שכן וקל וחומר, והרבה יותר מהם, מוטל עלינו להיות גאים ביהדותנו, לחבק ולנשק אותה ולהודות לקדוש ברוך הוא על שזכינו לחיות בתקופה שבה הניסיון, לפחות הגשמי, קל הרבה יותר מדורות קודמים.
נחזיק את יהדותנו, נחזק את אמונתנו, ונזכה יחד להיות עבדי אמת, עבדים נאמנים לקדוש ברוך הוא, ולהשלים את תיקונינו בעולם הזה.
בהצלחה רבה לכולנו,
וברוכים תהיו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.