שלום וברכה מורי ורבותי!
ישנם אנשים שנראים או מתפרסמים כחזקים במיוחד, כל מי שרק אומר מילה אחת לרעתם, הם מיד מגיבים. כל מי שמשתלח בהם הם מיד פונים ונפעמים ואפילו מפעילים כח או 'לחץ פיזי מתון' בלשון העם.
ישנם מקרים שהם גם יודעים לשלוח אנשים לישיבה של מעלה, הם ממש מסוכנים, ומבחוץ זה נראה שהם ממש אנשים חזקים.
האמת לאמיתה היא, שמדובר באנשים החלשים ביותר ביקום. אין אדם חזק שמפריעה לו מילה של מישהו אחר, אין אדם חזק שמפריעה לו דעה של מישהו אחר. זהו מתכון לחולשה נטו.
האנשים החלשים לא מסוגלים לחיות אם יש מישהו שדיבר נגדם ונשאר בחיים שליו ושקט, לכן צריכים להרוס לו את החיים או לסיים אותם לחלוטין.
אם נתקלת באדם כזה, אתה אמור אך ורק לרחם עליו.
יום ז' בכסלו נקבע על ידי חכמי ישראל במגילת תענית ליום חג, כי ביום זה מת המלך הורדוס. מי היה הורדוס? – הורדוס היה אדם שהרג את כל חכמי ישראל, את כל בני המשפחה של אשתו, משפחת המלוכה, ואת כל מי שיש סיכוי שיום יבוא ויהרהר על המלכות שלו. הורדוס היה אדם מוג לב ופחדן, כפחדן הוא לא הסכים להתמודד עם המציאות, הוא פשוט החליף אותה מידי בוקר.
מידי בוקר הוא היה קם, אם היה רואה שהמציאות קצת בעייתית, הוא היה משנה אותה במו ידיו, הוא היה מחסל והורג את כולם.
כאשר הוא הגיע לבבא בן בוטא, החכם האחרון שהוא השאיר בחיים, ניגש אליו הורדוס ושאל אותו: "האם אתה מוכן לדבר על המלך? האם אתה מוכן לבגוד בי?", הוא לא גילה לו שהוא בעצמו הורדוס, הוא דיבר איתו על הורדוס בגוף שלישי. בבא בן בוטא הסביר לו שכחכם בישראל הוא חייב להיות נאמן למלך ולא מוכן לדבר רע על אף אדם בעולם.
באותו רגע התמלא ליבו של הורדוס בחמלה, והוא מיד שאל: "במה אני יכול לעשות טוב אחרי כל הרע שעשיתי?", ועל כך אמר לו בבא בן בוטא: "לך ותאיר את האור של העולם, בתמורה לאור שכיבית". ואכן הורדוס בנה את בניין הורדוס המפואר, הלא הוא בניין בית המקדש, שעליו אמרו חכמי ישראל שמי שלא ראה את הבניין הזה לא ראה בניין מפואר מימיו (ב"ב ד' ע"א, סוכה נ"א ע"ב).
אותו מוג לב, אותו אדם חלש, שברגע אחד יכול להרוג את כל מי שרק יכול לקום נגדו, יכול גם ברגע אחד להיות רך כחמאה מול מחמאה ולפעול כפי יכולתו ההפך מאשר פעל במהלך כל חייו.
אבל עדיין, חכמי ישראל שמחו במותו והסבירו לאותו מוג לב, שגם הדברים הרעים שעשית וגם הדברים הטובים שעשית שנבעו מאותו שורש של חולשה, היינו מעדיפים "לא מעוקצך ולא מדובשך" (מדרש תנחומא במדבר כ"ב) – לא ליהנות מאורך הגדול ולא מהעקיצות הרעות והקשות שלך.
אבל דבר אחד נוכל ללמוד מכאן.
אם נתקלת באותו אדם מסוכן, תנסה להעניק לו חום ואהבה. תתפלא עד כמה אותה חולשה, שגורמת לו להרוג, תגרום לו ברגע אחד להשתנות ואפילו לאהוב אותך ולהפוך את העולם למענך.
בהצלחה רבה לכולנו,
וברוכים תהיו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.