"היום בתניא" יום ב' יד כסלו
קונטרס אחרון תחילת פרק ו' (דבור המתחיל "דוד זמירות קרית להו") עמ' קס
הזמירות והתשבחות לה':
דוד המלך אמר "זמירות היו לי חוקיך בבית מגורי" (= כשהייתי בורח מפני אויבי ויגורתי מפניהם, הייתי משתעשע בחוקיך, והזמירות היו לי לשעשועי).
כיצד איפוא אמירת התשבחות על חוקי ה' עזרו לדוד להתגבר על שברון לבו בעת שאויביו רדפוהו? מביא אדמו"ר הזקן את דברי הזהר האומר ש"שבח התורה מביא לשמחה ולרננה" (שהיא שלמות השמחה).
...
ההתבוננות המביאה לתקוה המיוחלת:
כיצד ידיעת ההלכה שזה מותר וזה אסור מביאה לידי שמחה?
מבהיר רבינו, (שלא ידיעת עצם ההלכה, אלא) שההתבוננות בכוחה הפנימי של ההלכה ופעולתה בעולם היא המביאה לשמחה.
שכאשר האדם יתבונן ב"מה גדלו מעשיך ה'" (עם ריבוי העולמות והנבראים שברא). ובמקביל יש בו את ההכרה ש"מאד עמקו מחשבותיך", שכמה עומק יש במחשבת ה' בקבעו שכל ההמשכות לעולם הנפעלות עם קיום המצוות, הכל תלוי בכל הפרטים ופרטי הפרטים שבכל מצוה - שרק בהשלמת כל פרטי הפרטים שבמצוה ימשך האור לעולם (ואם בתפילין למשל, אות אחת לא תהיה כתיקונה, לא ימשך בהנחתם שום אור). הנה, ההתבוננות בשבחו של ה' בכיוון זה, היא המביאה לשמחה ולרננה.
...
שמחת דוד בעת צרתו:
מה שקרא דוד את דברי התורה בשם "זמירות", הוא שבח התורה הנ"ל: שהיה משבח את התורה בזה, שחיות כל העולמות תלויה בדקדוק אחד של דברי תורה.
ו"זמירות היו לי חוקיך בבית מגורי": שעל ידי ההתבוננות במעלת ושבח התורה, שכל העולמות בטלים במציאות לגבי דקדוק אחד מדברי התורה. פעל דוד על עצמו, שכל עניני העולם לא יתפסו אצלו מקום - כך שגם כאשר היה לו לא טוב בגשמיות, היה עוסק בתורה בשמחה גדולה (וכל שונאיו ורודפיו "נזמרו" ונכרתו).
...
חבר נכבד:
*קראת ונהנית, העבר הלאה את "היום בתניא" לחבריך.
*השתדל, שבבית הכנסת שבו אתה מתפלל, ימצאו כל הספרים שחיברתי. "באור התניא משכיל לאיתן" וכל ספרי "חסידות לעם" - המביאים את תורת חב"ד גם לציבור הרחב.
הרב יקותיאל גרין כפר חב"ד
*לעילוי נשמת רעיתי היקרה מרת רחל ע"ה, נפטרה ז' שבט תש"פ. ולעילוי נשמת אמה, חמותי מרת פרידה לוין ע"ה נפטרה ג' שבט תש"פ. יהי זכרן ברוך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.