שלום וברכה מורי ורבותי!
והיום יום פטירתו של אחד מגדולי הדור הנוכחי הגאון הגדול רבינו יוסף שלום אלישיב זכר צדיק וקדוש לברכה.
חתנו, מקור ראשון, הגאון הרב יצחק זילברשטיין, שיחיה לך ימים טובים וארוכים, סיפר ביום השבעה של חמיו את הסיפור דלהלן.
עוד
לפני גיל ארבעים הרופאים אמרו לרב אלישיב ולמשפחתו שכדאי מאוד שיזדרזו
להיפרד ממנו כי אדם חלש כמוהו לא יוכל לשרוד את גיל הארבעים.
הרב אלישיב בניגוד לכל הציפיות שרד עד גיל ארבעים, חמישים, שישים, שבעים, שמונים, תשעים ואפילו מאה.
רק לאחר כמאה שנות חיים בטוב ובנעימים, נפטר מרן הרב אלישיב לחיים טובים ולשלום.
אדם שגרתי ובריא שמאחלים לו ומאמינים שהוא יוכל לחיות בשקט את השבעים- שמונים שנה, לא זוכה להגיע בדרך כלל לגיל מאה.
מה נתן לרב אלישיב החלוש והעדין לשרוד את השנים הללו, לשרוד את החולשה ולהגיע לגיל מבוגר כל כך?
התשובה היא חד משמעית, התורה הקדושה, ולא רק בגלל כחה הרוחני, אלא הרבה מעבר לכך בגלל הכח הגשמי שהיא נותנת לאדם.
כל
אחד מאיתנו בדרכו לבעוט בכדור כדורגל לא יכול למות בפסיעה וחצי שהוא עושה
לפני הבעיטה כי הוא באמצעיתה של מטרה עצומה שכל כולו מרוכז בה.
אדם
שמונח בלימוד התורה הקדושה, אדם שסקרן ותאב לדעת עוד משהו מחוכמתו האלוקית
של בורא העולם, לעולם לא יוכל למות או להתבכיין או ליפול ברגע של חולשה,
ברגע של פחד.
הוא ממוקד מטרה וכל כולו דבק בה.
הרב
אלישיב בלמעלה ממאה שנות עמל תורה, זכה להיות דבוק באותה מטרה עילאית,
לרדוף אחריה, ורק אחרי שהוא לא יכל, אבל לחלוטין, לשרוד את העולם הזה, נפטר
לבית עולמו.
כל
אחד מאיתנו יקח בחלקים האפשריים של גופנו הצח והרגוע, את כחות הנפש
הגדולים והעצומים הללו, ללכת אחרי המתנה הגדולה והעצומה הזו ולזכות דרכה
לאורך ימים ושנות חיים בטוב ובנעימים.
ברוכים תהיו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.