החכי"ם החרדים נכשלו בתפקידם

אין מה שיכול להצדיק התנהגות כזו, מפני שגם אם יש הסבר למעשיהם מדוע אינם קוראים למלחמה נגד הרשויות הממלכתיות על התנהגותם המבישה לחרדים, היה עליהם לקום ולהסביר מדוע הם מתנהגים ככה. השתיקה שלהם, והעיסוק האין סופי בחלוקת הכסאות הפנימי מוכיחים שדברים אחרים בראש דאגתם

לא צריך להיות פוליטיקאי מומחה בשביל להבין כי יש בידי החכי"ם החרדים את הכח לעצור בעד ההשתוללות הזו, הם לא צריכים יותר מאשר להיסגר בחדר עם ראש הממשלה ועם מרכיבי הקואליציה ולומר להם עד כאן, וכל צעד הכי קטן של פגיעה בחרדים אנחנו מחוץ לקואליציה, מצטרפים לאופוזיציה וקוראים למלחמה עליכם. החשש שמא אביגדור ליברמן יקפוץ על המציאה ויצטרף לקואליציה מפני שהחרדים בחוץ, הלואי וזה קורה, מפני שאז זה הסוף של נתניהו בקשריו עם החרדים. ואם יהיו מי שיחשבו כי אז תיפתח הדרך לימינה גם כאן טעות, נתניהו אוייב אותם ולא רוצה אותם לידו, הוא מעדיף את החרדים. יש בידי החרדים מספיק כח לעצור את המגמה הזו, ועד לרגע זה הם לא עשו משהו רציני שלא יקרה מה שקורה

מציאות היא, הממשלה הזו שהחרדים המרכיב החזק בה הכתים את החרדים וגרם שכאשר עוסקים בקורונה מיד זה נקשר לחרדים, עד כדי שכאשר עוסקים בקורונה אצל הערבים, התמונה האילוסטרציה היא של חרדים בקורונה, ואשמים בזה מי שלא עצרו זאת מיד בהתחלה שזה כולל את ליצמן ודרעי שניהלו את העניינים אז, במיוחד דרעי שהיה ממונה על החלק החרדי בנושא הזה. גם גפני לא עשה את המינימום שצריך היה בשביל להציל את התדמית החרדית שנפגעה מהקורונה, וכאן הם כולם נכשלו בענק

בכל מקום אחר הם היו צריכים לפנות את מקומם, אבל לצערנו הגדול, הם לועגים על הציבור מפני שלא הציבור החרדי קובע מי יהיו נציגיו, הם יודעים איך לקנות את מי שצריך בשביל לשבת על כסאותיהם, ואין זה פלא שכל כך הרבה שנים לא מחליפים את הנציגים בכנסת. בכל מפלגה, הכוחות מתחלפים, רואים פרצופים חדשים, רק לא ביהדות התורה, שאם כבר רואים כמה פרצופים, אז זה בגלל החוק הנורווגי, לא חברי כנסת שנבחרו בבחירות

חיים שאולזון