מסופר על בחור טוב ממשפחה ספרדית שחשקה נפשו להתקבל לישיבה מפורסמת. דא עקא ששם בישיבה נהוגה הייתה מכסה של 30% מבני עדות המזרח
הרהר הבחור והחליט בכל זאת לנסות את מזלו
נפגש איפוא עם הראש ישיבה, הראש ישיבה בחן אותו וראה שהוא שולט היטב בלימוד. הושיט לו ידו ושאל: ומה שמך? ענה הבחור את השם בתוספת שם המשפחה. הקמטים חרשו את מצחו של ראש הישיבה כשהוא שאל: ומאיזה מוצא אתה? אני שליש אשכנזי - השיב הבחור. הכיצד? תמה הראש ישיבה, אמנם אנחנו לא לומדים ליבה אבל משהו אנחנו מבינים, יכול להיות רבע אשכנזי יכול להיות חצי אשכנזי, אבל שליש?
אכן - השיב הבחור - ידוע כי שלושה שותפין באדם: הקב"ה אביו ואמו. אבי ואמי הם ממוצא מזרחי, אולם הקב"ה, הכביכול בכבודו ובעצמו, הלוא הוא וודאי אשכנזי!
בדחן מספר : נכסתי פעם לחתונה והנה אני רואה אחד עומד ודורש. בעל השמחה מגיע אלי והוא אובד עצות, הוא אומר לי: דרשן זה דורש כבר שעה וחצי ואין מי שיעצור בעדו, כל הרמזים הגלויים והנסתרים לא הועילו. אולי אתה יכול לעשות משהו בנידון. אין בעיה עניתי לו. ממשיך לספר הבדחן .לקחתי נייר וכתבתי שלש מילים. מסרתי את זה לילד שימסור זאת לדרשן. הבעל דרשן קורא את הכתוב, ואומר: ובא לציון גואל בב"א. וגומר את דרשתו. בעל השמחה ניגש אלי ושואל אותי: ר´ בדחן, איזה כישוף עשית פה? מה כתבת לו? שלש מילים כתבתי לו: דיין אויזן איז סיריצן...( המכנסיים שלך קרועות)...
פעם מישהו העביר פתק לדרשן, לקח הדרשן הפתק ושם אותו בצד, אחרי שהוא סיים כל מה שהוא רצה להגיד (כעשרים דקות) הוא אומר להקהל עכשיו אני יקריא לכם פתק שהעבירו לי והנה כתוב "יש לכם עוד חמש דקות לדבר!!"...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.