 |
| מתוך צוואת האמרי אמת |
אני מבקש להתייחס כאן לשאלה האם מותר לעזוב קהילה ולחפש רבי אחר. כבר היה לעולמים, השאלה הזו עלתה על שולחנם של גדולי ישראל בעבר ואלו קבעו, כי אדם יכול לבחור לעצמו רב בכל מצב, שפירושו גם אם כמה שנים היית אצל פלוני אתה יכול לחפש רב אחר ולעבור אליו, ואיש לא יכול לבא אליך בטענה
היה זה אדמו"ר מכובד וידוע בימים ההם - הוא כבר הלך לעולמו - שטען כי ירש חסידות מאביו והרבה חסידים התפללו אצלו, וכי גיסו שהקים חסידות משלו 'גונב' לו חסידים - מפני הכבוד ואי הרצון לפגוע באותה חסידות לא אזכיר כאן את השמות - הוא הזמין את גיסו לדין תורה ב'עדה החרדית' ואז היה הראב"ד רבי פנחס עפשטיין ז"ל שהיה מגדולי הדיינים של אותו דור. הוא שאל את האדמו"ר התובע, מה הם החסידים, אנשים או בהמות? האדמו"ר שאל למאי נפקא מינא? ור' פנחס אמר לו, אם מדובר בבהמות הם שלך וגיסך עושה פשע שהוא לוקח ממך את הבהמות שלך, אבל אם החסידים הם 'אנשים' זכותם להחליט היכן להתפלל ובמי לראות כרבם, וגם ולמרות שהיו אצלך הם יכולים לבחור בגיס שלך או בכל מי אחר
אין דבר כזה לרדת לחיי מי שהחליט להחליף קהילה, במיוחד כאשר במקרה של גור כמה מאות היו בגור בלי כל רצון ורק מחוסר ברירה. ישנם מי שמלכתחילה לא רצו את הרבי הזה, והיו מי שמאוחר יותר קלטו כי זה לא בשבילם, וברגע של אמת כאשר רבי שאול אלתר הקים קהילה, זו היתה עבורם ישועה
נכון, שהיו מי שלא הראו זאת שנים, שיחקו כי הם עם הצד של הרבי, ויש עדיין הרבה כאלו, אבל הם לא מרוצים כלל מצורת ההנהגה ובמיוחד מן הגישה האלימה והאיומים על חיי היום יום, השידוכים ועוד דברים כאלו. עד היום הזה ישנם בגור מי שחשים שהם בבית סוהר, חייהם מוקפים במי שעוקבים אחריהם ואינם מסוגלים לעשות צעד מבלי שיחששו לעתידם וחייהם
המעקב אחרי חסידים בגור הוא דבר אסור, בשל זה בלבד זכותו של כל מי שהיה חסיד בגור לקום ולפרוש. לחדור לחיים הפרטיים של החסידים אין חמור ממנה, חייבים לעשות לזה סוף
נוסיף כאן כי ה'אמרי אמת' בצוואתו כותב במפורש שכל חסיד יכול לפרוש ולחפש לעצמו רבי אחר ומצווה שלא יתקוטטו עימם (ראה תצלום)
חיים שאולזון
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.