שלום וברכה מורי ורבותי!
מצד
אחד מלמדים אותנו לסמוך על הקדוש ברוך הוא, להאמין בו, לבטוח בו, ללכת
אחריו בעיניים עצומות ולהאמין ולדעת שכל מה שהוא עושה, הוא אך ורק
לטובתינו.
מצד שני אומרים לנו: "מה אתם עוצמים עיניים? קיבלת עיניים מהקדוש ברוך הוא? תשתמש בהם! למה אתם לא ממלא את חובת ההשתדלות? "בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם" (בראשית ג, יט), אל תצפה שהכסף ידפוק לך בדלת, תעשה כפי יכולתך להביא אותו".
אז רגע ריבונו של עולם!
אני
אמור לסמוך על ה' יתברך ולא לעשות כלום, או לעשות הכל ולא לסמוך? אל תגיד
לי גם תסמוך על ה' יתברך ותגיע לרמות גבוהות באמונה וביטחון, ומאידך, מה עם
חובת ההשתדלות 'עשה כפי יכולתך'?
מה תפקידנו בעולם?
אז בואו ונעשה כאן סדר!
הקדוש ברוך הוא הביא לכל אחד מאיתנו עיניים, אוזניים, ידיים, רגליים, מוח ולב פועם.
אומר
לך הקדוש ברוך הוא: "יקירי! תשתמש בכל הכלים הללו ואם לא תשתמש בהם אוי
ואבוי לך כי אני לא אעזור לך. אם תעצום עיניים ותקפוץ לכביש סואן, סביר
להניח שיגיע רכב וישלוח אותך לכל הרוחות, כי אני בתור אבא שבשמיים הענקתי
לך את הכלים להשתמש ולא השתמשת בהם, הרי שפשעת!".
אבל
מה קורה לאחר שהשתמשת בעיניים? מה קורה לאחר שהשתמשת בתבונה שלך ועשית כפי
יכולתך? כל מה שמעבר לזה תסמוך עליי שאני יודע מה שאני עושה, ואני אוביל
אותך לעתיד הטוב ביותר.
אתה
רוצה להתחתן, אתה רוצה לבחור מקום לימודים או עבודה, תשמתש בכל הכישורים
בהם חנן אותך ה' יתברך, וככל שהוא חנן אותך בכישורים גדולים וטובים יותר,
תצטרך להשתמש בהם בצורה גדולה וטובה הרבה יותר מחברך שלא זכה לכך.
"שֹׁמֵר פְּתָאיִם ה'" (תהלים קטז, ו), הפסוק הזה מגלה לנו שהטיפש זוכה מהקדוש ברוך הוא לשמירה מיוחדת כי אין לו כלים להשתמש בהם.
לעומתו,
החכם יש לו שמירה פחותה מהקדוש ברוך הוא, כי ה' יתברך מצפה ממנו להפעיל את
השכל, לחשוב ולהינצל מהצרות השגרתיות, וצרות שאינן שיגרתיות ישאיר לקדוש
ברוך הוא שיציל אותו.
כל
אחד בכל תחום: בבחירת בת זוג, בבחירת בן זוג, בבחירת עבודה, בבחירת מקום
לימודים ובכל האטרקציות שהחיים מזמנים לפתחנו, כל אחד מפעיל את כחו, מפעיל
את קשריו, מפעיל את מוחו כפי יכולתו, ואת היתר משאיר הקדוש ברוך הוא וסומך
עליו בעיניים עצומות שהוא יעניק לו את הטוב ביותר.
ברוכים תהיו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.