אדמו"ר שזקוק לחתימה על נאמנות אוי לרבי ואוי לחסידים

הייתי המום כששמעתי את הרעיון של חתימה על נאמנות לאדמו"ר, את זה יכל להציע רק מי שכל כך רחוק מלהבין את משמעותה של קשר בין אדמו"ר לחסיד, כאשר צריכים חתימה על נאמנות פירושו כי אין נאמנות, מפני שאם יש נאמנות לשם מה לחתום. הקשר בין אדמו"ר לחסיד הוא קשר פנימי הדוק כזה שאלף חתימות אינן יכולות להחזיק את מה שמחזיק קשר אמיתי של חסיד לרבו

כאשר נעבור על החסידויות הרציניות מעולם לא עלה על רעיון של אדמו"ר כלשהו להחתים את מי על נאמנות, מפני שחסידים שכאלו אינם חסידים, הם אולי חברים בקהילה אבל על הנייר בלבד. קשר אמיתי שבין חסיד לרבו בא ממקום אחר לגמרי, מתוך אמונה פנימית אמיתית חזקה וכנה, כזה אשר צריך משהו גדול שיקרה, בשביל שקשר כזה יתנתק

כן, ראינו ניתוקים בתקופות קשות במיוחד במחלוקות פנימיות כאשר אדמו"ר לקח צד. אבל כאשר מדובר באדמו"ר חזק ואמיתי, מילה של האדמו"ר מספיקה גם כאשר אתה לא אוהב אותה, ואם זה לא קורה, סימן שמשהו חולה בקשר שבין האדמו"ר לחסיד

בחתימה על כתב נאמנות לא בונים קשר, ההיפך, מכריזים כי אין קשר, ועושים זאת כלפי חוץ בלבד. כאשר הקשר הוא פנימי, זו החתימה הכי חזקה, וכאשר עוסקים בסאטמאר של האהרונים, אנו מוצאים משהו שחייב להדאיג מאוד את האהרוני. כאשר הוא מביע עמדה או צד במחלוקת פנימית הוא מאבד הרבה מאוד מחסידיו שאינם מסכימים עמו. גם ולמרות שהם זועקים כי הם עמו, הקשר לא חזק, ואם הוא חושב שאלו שהוא בצידם הם עמו, שיבחן לרגע ויביע עמדה מנוגדת לאותם מי שהוא בצידם, וימצא כי אף הם פתאום אינם עוד כמו שהיו

בחסידויות אמיתיות, חסיד ורבו קשורים אחד לשני בכל מצב, וזה לא קורה אצל האהרונים, הוא לא הצליח לבנות חסידות עם קשר עמוק אליו, מפני שאם זה היה, הכל  היה נראה אחרת ולא היו מגיעים כלל למצב הזה, האהרוני היה מרגיש את הקשר של שני הצדדים ומחוייב היה למצוא פתרון שיהיה טוב לשני הצדדים ולא לצד אחד בלבד

במאבק הנוכחי אצל האהרונים אנו למדים, כי יש לו קהילה על הנייר בלבד, אין שם את הקשר החזק של אדמו"ר וחסיד, הנאמנות הזו שצריכה להיות פנימית וחזקה איננה, ואוי לרבי כזה ולחסידים כאלו שבשביל נאמנות צריכים לחתום על פיסת נייר המעידה על מצבם השפל

חיים שאולזון