איזה הגיון יש בללכת להלוויה במצבנו כאשר ברור כי מישהו יכול חלילה להידבק ולסיים את חייו, אני יודע שכאשר אדם הולך להלוויה הוא לא חושב על כך, הוא בטוח שזה לא יקרה, אבל מציאות היא כי בהתקהלויות נדבקים וכל כך הרבה מתו מכך, המציאות היא ההוכחה הכי טובה. גם אם נכון שהיו הרבה התקהלויות וב"ה זה עבר בשלום, אבל אתה אף פעם לא יודע היכן זה יפגע ולעיתים קשות. הנה היום נפטר אדם לאחר שרשרת הדבקויות. השאירו סבתא בבית לא לקחו אותה לחתונה בשביל שלא תידבק, אבל לא ידעו כי לבנה יש קורונה, הוא נשאר איתה והדביק אותה, ועוד בטרם ידע כי הדביק את אמו הוא מת, שבועיים אחר כך האמא מתה, ואמש מת זה שאצלו גרה האמה שהיה חתנה, ועוד נמצאים בבית חולים בגלל ההידבקות הזו. זה מלמד שמספיקה הידבקות אחת בשביל ששרשרת של אנשים יפגעו
כאשר מגיעים להלוויה אתה אף פעם לא יודע מי יהיו שם, ומספיק שאחד יש לו את זה והוא מדבק ומתכוננים כבר להלוויה נוספת. איזה טעם יש להלוויה כאשר זה המצב, האם המת ירצה שיבואו להלוויתו במחיר שעוד ימותו? רק טיפש יאמר שהוא רוצה זאת. במיוחד לאחר המוות אין לי מינימום של ספק שהמת מעדיף שלא יהיו חוץ ממי שצריכים לטפל בקבורתו, וחלילה שלא יפגע אדם כלשהו
לרוץ מהלוויה אחת לשניה כפי שזה קרה יום אחרי יום בוויליסמבורג ובבורו פארק מוכיח על כיוון מחשבה עקום המוביל לרציחה ממש. נכון, אף אחד לא עושה זאת בכוונה להרוג, אבל זו המציאות, זה מה שהורג אנשים
כאשר מגיעים להלוויה אתה אף פעם לא יודע מי יהיו שם, ומספיק שאחד יש לו את זה והוא מדבק ומתכוננים כבר להלוויה נוספת. איזה טעם יש להלוויה כאשר זה המצב, האם המת ירצה שיבואו להלוויתו במחיר שעוד ימותו? רק טיפש יאמר שהוא רוצה זאת. במיוחד לאחר המוות אין לי מינימום של ספק שהמת מעדיף שלא יהיו חוץ ממי שצריכים לטפל בקבורתו, וחלילה שלא יפגע אדם כלשהו
לרוץ מהלוויה אחת לשניה כפי שזה קרה יום אחרי יום בוויליסמבורג ובבורו פארק מוכיח על כיוון מחשבה עקום המוביל לרציחה ממש. נכון, אף אחד לא עושה זאת בכוונה להרוג, אבל זו המציאות, זה מה שהורג אנשים
חיים שאולזון

אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.