"היום בתניא" שבת קדש ז סיון
("שער היחוד והאמונה" תחילת פרק א)
אחדות ה' באור החסידות:
פרק א' ב"שער היחוד והאמונה", נפתח בפסוק "וידעת היום והשבות אל לבבך, כי ה' הוא האלקים, בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד" - המביע על פי המבואר בזהר, את הציווי להגיע לידיעה ולהכרה באחדותו יתברך. ובחלק התניא שלפנינו, יתבאר בין השאר: מהי המשמעות של "ה' הוא האלקים"? ומהי ההדגשה במלים האחרונות שבפסוק, "אין עוד"?
...
פירוש הבעש"ט:
הבסיס להבנת הנושא של אחדות ה', הוא פירוש הבעש"ט לפסוק "לעולם ה' דברך ניצב בשמים" - שממנו ניתן ללמוד על האופן שבו נברא העולם, ועל האופן שבו הוא ממשיך להתקים מאז בריאתו.
העיקרון המלוה אותנו הוא: שדבר ה' שבו נברא העולם, כנאמר בסיפור מעשה בראשית מספר פעמים "ויאמר אלקים יהי...", אינו רק פקודה לביצוע. אלא כל מאמר, מכיל חיות אלוקית הנמשכת לנברא, מהוה אותו "יש מאין" וממשיכה להחיותו ולקיימו בכל רגע.
וכפירוש הבעש"ט: שהפסוק "לעולם ה' דברך נצב בשמים" בא להשמיענו, כי דבר ה' במאמר "יהי רקיע בתוך המים וגו'" לא היה דיבור חד פעמי, אלא לעולם הוא נצב ומלובש בשמים ובכל הרקיעים להוותם ולהחיותם (כי אחרת, היה העולם חוזר להיות אין ואפס, כמצבו לפני הבריאה).
ויצוין, שדברי הבעש"ט הללו, נכונים גם לגבי תשעת המאמרות האחרים שבהם נברא העולם.
ולמעשה: כל נברא מקבל את חיותו (מאז הבריאה) ללא הפסק, מאחד מעשרת המאמרות שבהם נברא העולם.
...
"וזהו שאמר האר"י ז"ל:
האריז"ל אומר "שגם בדומם ממש כמו אבנים ועפר ומים, יש בחינת נפש וחיות רוחנית".
וכי איזו נפש יש בדומם?
מסביר אדמו"ר הזקן, שבדבריו מתכוין האריז"ל, לחיות הנמשכת באותיות הדבור של העשרה מאמרות והמתלבשת ב"דומם" - התלבשות שבה ועל ידה, אותיות הדבור הללו מחיות ומהוות את הדומם כ"יש מאין".
ונראה שדברי האריז"ל הללו מהוים את התשתית לבאור הבעש"ט המוצג לעיל (על הפסוק לעולם ה' דברך ניצב בשמים") - ונצין שעד להתגלותו, היה הבעש"ט ראש הצדיקים הנסתרים, שהפיצה את תורת הקבלה של האריז"ל.
...
חבר נכבד:
*מומלץ לשלב את התניא היומי, בדברי התורה הנאמרים בשלחן השבת.
*שבת שלום וחג שמח!
הרב יקותיאל גרין כפר חב"ד מחבר באור התניא "משכיל לאיתן" ועשרות ספרי "חסידות לעם", שניתן להשיגם אצל מפיצי תורת חב"ד.
*לעילוי נשמת רעיתי היקרה מרת רחל ע"ה, נפטרה ז' שבט תש"פ. ולעילוי נשמת אמה, חמותי מרת פרידה לוין ע"ה נפטרה ג' שבט תש"פ. יהי זכרן ברוך.
("שער היחוד והאמונה" תחילת פרק א)
אחדות ה' באור החסידות:
פרק א' ב"שער היחוד והאמונה", נפתח בפסוק "וידעת היום והשבות אל לבבך, כי ה' הוא האלקים, בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד" - המביע על פי המבואר בזהר, את הציווי להגיע לידיעה ולהכרה באחדותו יתברך. ובחלק התניא שלפנינו, יתבאר בין השאר: מהי המשמעות של "ה' הוא האלקים"? ומהי ההדגשה במלים האחרונות שבפסוק, "אין עוד"?
...
פירוש הבעש"ט:
הבסיס להבנת הנושא של אחדות ה', הוא פירוש הבעש"ט לפסוק "לעולם ה' דברך ניצב בשמים" - שממנו ניתן ללמוד על האופן שבו נברא העולם, ועל האופן שבו הוא ממשיך להתקים מאז בריאתו.
העיקרון המלוה אותנו הוא: שדבר ה' שבו נברא העולם, כנאמר בסיפור מעשה בראשית מספר פעמים "ויאמר אלקים יהי...", אינו רק פקודה לביצוע. אלא כל מאמר, מכיל חיות אלוקית הנמשכת לנברא, מהוה אותו "יש מאין" וממשיכה להחיותו ולקיימו בכל רגע.
וכפירוש הבעש"ט: שהפסוק "לעולם ה' דברך נצב בשמים" בא להשמיענו, כי דבר ה' במאמר "יהי רקיע בתוך המים וגו'" לא היה דיבור חד פעמי, אלא לעולם הוא נצב ומלובש בשמים ובכל הרקיעים להוותם ולהחיותם (כי אחרת, היה העולם חוזר להיות אין ואפס, כמצבו לפני הבריאה).
ויצוין, שדברי הבעש"ט הללו, נכונים גם לגבי תשעת המאמרות האחרים שבהם נברא העולם.
ולמעשה: כל נברא מקבל את חיותו (מאז הבריאה) ללא הפסק, מאחד מעשרת המאמרות שבהם נברא העולם.
...
"וזהו שאמר האר"י ז"ל:
האריז"ל אומר "שגם בדומם ממש כמו אבנים ועפר ומים, יש בחינת נפש וחיות רוחנית".
וכי איזו נפש יש בדומם?
מסביר אדמו"ר הזקן, שבדבריו מתכוין האריז"ל, לחיות הנמשכת באותיות הדבור של העשרה מאמרות והמתלבשת ב"דומם" - התלבשות שבה ועל ידה, אותיות הדבור הללו מחיות ומהוות את הדומם כ"יש מאין".
ונראה שדברי האריז"ל הללו מהוים את התשתית לבאור הבעש"ט המוצג לעיל (על הפסוק לעולם ה' דברך ניצב בשמים") - ונצין שעד להתגלותו, היה הבעש"ט ראש הצדיקים הנסתרים, שהפיצה את תורת הקבלה של האריז"ל.
...
חבר נכבד:
*מומלץ לשלב את התניא היומי, בדברי התורה הנאמרים בשלחן השבת.
*שבת שלום וחג שמח!
הרב יקותיאל גרין כפר חב"ד מחבר באור התניא "משכיל לאיתן" ועשרות ספרי "חסידות לעם", שניתן להשיגם אצל מפיצי תורת חב"ד.
*לעילוי נשמת רעיתי היקרה מרת רחל ע"ה, נפטרה ז' שבט תש"פ. ולעילוי נשמת אמה, חמותי מרת פרידה לוין ע"ה נפטרה ג' שבט תש"פ. יהי זכרן ברוך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.