הזלזול וחוסר האחריות זועק לשמים

ישנם זמנים שרק בהם תכיר את האדם ואת טבעו. בימים רגילים אתה מחפש בו את הטוב ובטוח כי לא שייכים דברים שאתה רואה בזמנים קשים ומרים, שם אתה לומד עם מי יש לך עסק מי הם החברים שלך באיזו סביבה אתה גר ובעיקר עם מה ומי אתה מתמודד

איש לא התכונן למגיפה הזו, היא הגיעה ברגע לא צפוי, היא הסתערה וכילתה כל כך הרבה, מאות חרדים מתו, אלפים חולים וחלק גדול מהם עדיין בבתי הרפואה. בבורו פארק, האמבולנסים לא מפסיקים לרגע, הם דוהרים להציל חיים, לכאורה זה צריך היה להיות מספיק בשביל שהאדם יגיע למסקנה כי עליו להיזהר ולהישמר לעשות כל מה שרק אפשר לא לקחת סיכון, ומה אנו לומדים, כי ציבור כל כך גדול והכוונה כאן לאלפים, מזלזלים כאילו שכל זה אינו נוגע להם, מתנהגים בצורה ודרך שאחת מן השניים, לא איכפת להם למות, או שהם כאלו שמשוכנעים כי בהם זה לא יפגע. כן, כאלו היו רבים שהם כבר לא עוד בין החיים. חשבתי, שלאחר מספר כל כך גדול של מתים וחולים זה יזיז את הציבור, ולמדתי, כי ישנם מי שמזלזלים ודוחפים לתפילות בבתי הכנסת, להחזיר את הישיבות לסדר הרגיל, למרות שלא מצאו בינתיים דרך איך למנוע הדבקות זה מזה, חוסר אחריות ממדרגה ראשונה

מי היה מאמין שזקוקים היו להעמיד שוטרים לצד הכניסות לבתי הכנסת להבטיח כי יהודים חרדים לא יסכנו את עצמם ואחרים, היכן ההגיון בדבר כזה, האם יהודי חרדי אינו קולט בעצמו כי זו חובתו להבטיח את עצמו ואחרים שחלילה לא יפגעו?

מה שמזעזע ממש, מילא אתה רוצה למות או שלא איכפת לך למות בבקשה זה עניינך, אבל מי נתן לך את הרשות להרוג אחרים. איני בא כאן להתערב בחיי אף אחד, כל מה שאדם עושה לעצמו ובעצמו אין לאף אחד את הרשות להתערב כל עוד שאין בהם סכנה. כאשר אדם נוהג ועושה בדרך שאחרים נפגעים, חובתנו להלחם בהם מלחמת חרמה, ולא מפני שיש לנו ענין להלחם בהם, אלא מבקשים להציל את מי שעדיין לא נדבקו ולא נפגעו מן המגיפה הזו

הציבור החרדי בחלקו הגדול חי בחוסר אחריות. מעידים מי שהיו השבוע בשטיבלאך במאה שערים וראו כל כך הרבה נדחסים יחד, ככה במקומות אחרים, בבורו פארק אני רואה את מי שמסתובבים ברחובות ולא נזהרים נכנסים לחנויות שלא על פי הכללים, נוגעים במוצרים בעגלות וספרים המדבקים אחרים, ואף אחד לא מעיז לומר להם כי הם רוצחים. ישנם מי שיברחו מהם יעמדו בצד האחר של הכביש, וישנם מי שימשיכו להיות במחיצתם ומסכנים את עצמם ואחרים

ההיתר ללכת למקוואות הוא פשע, אין זה משנה כלל אם נכנסים שניים שניים או אפילו אחד אחד, כאשר נגוע בקורונה נכנס למקוה זה שיגיע אחריו עלול להידבק. המקוה בזמנינו מהווה סכנה גדולה ומי שמתיר זאת לוקח על עצמו אחריות לדם שישפך

מהיכן נובעת ההתנהגות הזו? ומדוע החרדי אין לו את רגש האחריות לדעת כי הוא נושא באחריות לשלום האחר. לצערי הגדול זה עשרות שנים אנו מתמודדים עם החינוך הרע בתחום הזה, זורקים על האחר ואף פעם לא ישאו באחריות למעשים שעשו או שנעשו בגללם, ובימים אלו למדנו שוב, איך שבחוסר אחריות שולחים בחורים ללמוד בישיבות מבלי שהכינו את המינימום המתחייב להבטיח את שלומם. נס שנמצאו מי שעצרו זאת, אבל עצם העובדה שיכלו להימצא מי אשר יורו כך, מלמד אותנו כי משהו חולה מאוד ברחוב החרדי, דם שנשפך ככל הנראה לא מזיז להם, מפני שאם היתה להם הרגשת אחריות הם לא היו מעיזים לעשות זאת

ישנם מי שהחזירו את התלמידים לתתי"ם שלהם, וישנם מי שמלמדים במרתפים, האם הם מוכנים לשאת באחריות לדם שישפך בגללם? מספיק ילד שנדבק, מגיע הביתה ומדביק את האבא האמא הסבא או הסבתא ומי יודע היכן זה נגמר. אלו רוצחים פשוטו כמשמעו

ועדיין לא עסקתי בחילול ה', העיתונות בניו יורק עוסקת באי קיום ההוראות על ידי ה'אולטרא אורטודוקס' (חרדים), והשבוע אף דיווחו איך שהעבירו את הילדים למרתפים שם הם מלמדים בשביל שהשלטונות לא יראו

אם היו מי שחשבו שהבעיה היא רק בישראל שם יש להם ענין עם ממשלה ומשטרה ציונית, איך הם יסבירו את הדברים כאן בניו יורק, עושים אותו דבר, רק בניגוד לארץ ששם נאבקים בגלוי במשטרה, כאן עושים זאת במחשכים

חיים שאולזון