שלום וברכה מורי ורבותי!
וביום הזה בשנת ק"ד, נפטר רבי לוי בן גרשום.
מי זה רמי לוי בן גרשום?
הרלב"ג, מי זה הרלב"ג?
לאחרונה
דיברנו עליו, הוא ייצר וגילה לנו את ההבדל בין פוחד למפחד, בין "פָּחֲדוּ
בְצִיּוֹן חַטָּאִים" (ישעיהו לג, יד) שזה הרשעים לבין "אַשְׁרֵי אָדָם
מְפַחֵד תָּמִיד" (משלי כח, יד), הוא חידש לנו מה הוא פחד חיובי ולמדנו יחד
עד כמה לחשוש מהדבר שגורם לאסון זהו פחד חיובי, אבל לחשוש מהאסון הוא פחד
שלילי, הוא פחד שנובע מאדם שכבר ביצע את מה שגורם לאסון.
זה בדיוק כמו ההבדל לחשוש מעבירת תנועה או לחשוש מהשוטר. מעבירות צריכים לחשוש, אבל מהשוטר חושש רק מי שכבר עבר על העבירה.
כל
כך הרבה אנחנו מדברים על גדולי ישראל שנפטרים מן העולם בשנים עברו, אבל
איזה כיף ומדהים ונחמד להתחבר לאותו גדול על ידי דבר הלכה ששמענו בשמו, על
ידי היכרות מוקדמת שיש לנו איתו על דברים חיוביים ונפלאים שהוא השאיר
בעולם.
אין דברים מדהימים ויפהיפיים יותר מאלו.
ושימו לב טוב!
היום יום חמישי, היום של שלום הבית שלנו.
ישנם בעלים שיוצאים מהבית ולא משאירים את הרושם החיובי הזה, ישנם נשים שיוצאות מהבי ומשאירות רושם קשה ואיום ונורא.
הגמרא (ב"מ ס"ו ע"א) מספרת שישנה אשה שיכולה לומר לבעלה בהיותו חולה: "אני
לוקחת ממך גט על תנאי רק בגלל שאני לא רוצה להיות חלילה וחס לאחר מותך
זקוקה לייבום, לחתונה עם אחיך הרווק, כי הוא בחור מאוד מאוד בעייתי".
אבל כאשר הוא חוזר ונהיה בריא, היא אומרת לבעלה: "לקחתי את הגט ברצינות, אני לא רוצה להתחתן איתך", והגמרא מצדיקה אותה.
רק רגע, מה זאת אומרת? את אוהבת את בעלך או שונאת אותו? הלא אם הוא היה מת היית יושבת ובוכה!
"נכון, הייתי בוכה, כי זו המודה, כך צריך לעשות לעיני כולם, אבל מבחינתי הייתי שמחה על מותו".
הרושם
שאתה משאיר בבית זו היא הצוואה שלך לא רק לאחר מותך אלא גם בחיים, מה שאת
משאירה בתחושות של הבעל בעמקי הלב, זה מה שנשאר באמת ממך, לא כל מה שכולם
רואים ולא כל התמונות והסרטונים הצבעוניים.
כל
אח מאיתנו מקפיד להשאיר רושם טוב, איכותי, אמיתי לאחר כל שיחה, לאחר כל
ארוחה ולפני כל יציאה מהבית, וזוכים לאהבה ואחווה שלום ורעות,
ברוכים תהיו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.