אנקת עני / על הצדיקים והחסידים

אל רומע״כ אדוני מוהר״ר רבי חיים שאולזאהן שליט״א

ידעתי גם ידעתי כי תקף עלינו רוח הזמן וידי אני כמו של נבונים בהרבה ממני קצרו מלשנות לטובה אפילו במעט מן המעט. אבל ליבי סוער בי אחרי שקראתי את המאמרים בנוגע לחסידויות והאדמו״רים שבימינו, ואת זה העוסק במה שנקרא ׳המדיה החרדית׳. וברשותכם אוסיף איזה הערה משלי. שני הנושאים הם בעיני צדדיו השונים של אותו עניין שאני קורא לו הקולטיזציה של היהדות החרדית. ואני העני מר לי מר שאני חי כבר הרבה שנים בתחושה שהיהדות החסידית אותה העריצו אבותי ואבותיהם מתה מכבר במיתה מוחית, ובדורנו היא מונשמת בצורה תעשייתית כרשת מבעבעת של עסקי כתות (קולטס בלע''ז) שנקראות חצרות האדמו''רים, שהן בעצם מסגרות מפוקפקות ותכופות גם קרימינליות המדדות על אותן קביים של תכסיסים נמוכים שתופסים בהם כל הכתות הדתיות שבעולם, בהם הנתינים מהוים נכס כספי מעמדי ויוקרתי לאדונים, וכשכאלה אין באותן חצרות מושגים של מחוייב סביר מידתי או מכוער נמוך ואסור, לא דין או דיין רק תועלת בעל העסק מנהיג הכת ושרירות ליבו. וכל מי שחננו השי״ת בעיניים רואות ולב מבין, יתבונן ויבהל למצוא עד כמה שקל ופשוט לנהל חוות גידול ואחזקה של בני אדם וצאצאיהם, וההתפעלות הכללית ממספר המזדנבים ומלאי המרקדים על הטריבונות של אדמו״ר זה או אחר תהיה בעיניו לבדיחה עייפה.. לי פשוט הדבר בלי צל של ספק שלנהל רבי'ריי ענק ממדים הוא משימה פשוטה בהרבה יותר מלנהל ספרמרקט שכונתי ועאכו''כ מניהול חוות גידול של בהמות וצאן, תרנגולות פטם או מטילות. תסתכל נא במאורות האור של האגודה למשל, קח את הצילומים הערוכים בקפידה ולמד את הבעות הגוף והפרצוף בישיבותיה הנדירות של הפיקציה החצופה שנקראת מועצת גדולי התורה, ואמור נא לי כמה מהאדונים נראים שם בריאים בגופם ואיתנים בשכלם עד כדי שיהיו מסוגלים לנהל חווה לגידול בקר?! מסופקני אם יש אחד מהם עם היכולות השכליות והגופניות לנהל אפילו לול תרנגולות רווחי במושב קטן. וראה זה פלא חוות האדם הענקיות שתחת ידיהם של אלה רק גדלות ופורחות. איך? פשוט בתכלית, כי הם ירשו מיני עסקים בהם לשטות בבני אדם, להפכם לרכושם ולנצלם כנתינים היא הנורמה. הם זכו במיני בהמות אדם שתדאגנה לצרכיהן ולשלום עצמן, יאכלו משלהם וגם ישלמו על חליבתם וגידול עגליהם שיהיו לרצים לפני מרכבת האדון אשתו ומשפחתו. ושלא כמו בעסק של חוואי הבקר בהם חייבים להזין לנקות לחסן ולדאוג לנוחותן של העגלים לפי התקן הממשלתי, בחוות גידול בחוות האדם רק בעל הבית יחליט מי צריך ומה צריך, הוא האדון, הוא ההיגיון הוא החוק הוא המוסר הוא הסדר הראוי הוא הפיקוח, אין מחלות ואין מגפות ובוודאי שאין על הראש פקחים של משרד החקלאות שיפקחו ויטילו קנסות. והנה כל זה ישמע מפליג אבל לצערנו זו היא האמת הפשוטה היחידה. וסוד הדבר הוא כי ההשתייכות לכת שהיא היא מעצם טבעה בעלת מאפיינים של השתעבדות המעקרת את אופי האדם וטעמו, מכהה את שכלו וחושיו כמין התמכרות מקבילה להימורים או סמים קשים. כמעט ואי אפשר להיחלץ אפילו מכת זו לכת לאחרת.. פשיטא שאין סתם אדמו״רים בדור דעה של ה המודיע יתד והמבשר ושאר הפובליקציות הפנימיות, לכל יורש חצר יטפחו הילה של סיפורי שבחים על עוצם מעלותיו הנדירות, אם הוא יודע מאיזה צד פותחים גמרא אז יעטרוהו כגאון גאוני הדורות, אם העביר אחד למאה מהכנסתו הענקית לצדקה יאמרו כי גדלו וטובו מלא עולם עד כי לא הלין אצלו פרוטה, ואם הוא לא ממש מפגר שכלית ודביל ברמות כפי שנמצא תכופות בין צדיקנו יורשי האדמו״רויות המקודשים, אז כבר הותרה לו לגלות מאפיינים קולוסאליים של אגו-מאניה דורסנית ונרסיסיזם קליני וייקרא האדון הקדוש.. אבל כלום ראית עזיבה אחרי שיתמנה תחתיו בן חדל אישים שוטה או סתם גורנישט עם כל האישורים.. לא יעלה ולא יבוא כי לא נשמע כזאת, כי החסידות היא הבית היא המשפחה היא הזהות הדת והאמונה, הוי געואלד מען מוז דאך ערגעץ באלאנגען..  ואם הקשבתם היטב להקוה״ט שליט''א גם החיים שלאחר מאה ועשרים ועסקי עולם האמת ויום הדין הם תחת שליטתם ושרירות ליבם של אדוני הכתות.. אין כאן המקום למנות ולתאר עד כמה משחית מעמד האדמו״ר את התופס בו ואת בני משפחתו וסביבתו ומרוקן אותם מכל מידה ישרה של הגינות שלא להזכיר צניעות מולדת ומוסר האדם שבין האדם לחבירו (ואם יאמרו בין הסוחרים א רבי'ש קינד או מקורב כמו אמרו לך הישמר לנפשך סור מנבל אל תקרב..) גם דומני שאין בעולם רשת של כתות דתיות המגובות במסגרות משנה ובזרועות פוליטיות וכלי השיטוי ושטיפת המוח הכי נמרצים כמו הכתות החסידיות דהשתא. וכל הסימנים הם שהליטאים הטיירעדיגע חומדים ולומדים גם הם את סודות העסק הנפלא הזה מזה כבר וכמה מהם כבר עושים בו חיל. ולדאבון לבי אינני רואה באופק שום סימן של רפורמה מרצון בהתגבשותן של נורמות יותר סבירות בניהולן של הכתות הקדושות, ואדרבא. אלא נחמת העניים שאני נאחז בה היא שבקצב שהכתות גדלות ונעשות יותר ויותר שאפתניות לעומתיות חצופות ועריצות, מטבע הדברים שבהכרח יגיעו למימדים שהם יתמוטטו תחת משקל עצמם.. ומלבד זאת התמורות בעולם החיצוני הן תמידיות ואין ספק שהשפעתן תחדור יום אחד את המעטפת ותטלטל גם את האנומליה  הזאת למקום הראוי לה בקברות אין קץ התופעות החברתית החולות שהיו ואינם.

יהודי פשוט