שלום וברכה מורי ורבותי!
ובעבר סיפרנו לכם על פגישה מדהימה שהייתה לנו בניו יורק עם הגאון הגדול הרב אדמונד נחום שליט"א.
זכינו ופגשנו בו שוב פעם, ואז שמענו ממנו את המעשה הבא.
בצעירותו, הוא הלך יחד עם חבר טוב שלו להיבחן במבחני הרבנות אצל הגאון הגדול הרב שלום משאש, זכר צדיק וקדוש לברכה, רבה של ירושלים.
הם הגיעו, נבחנו, והרב משאש אמר להם: "אני רוצה לערוך לכם מבחן נוסף. בעוד שבועיים התייצבו נא לפני ואבחן אתכם שוב".
לאחר שבועיים הם הגיעו, לאחר שחזרו ועמלו על החומר שוב ושוב ושוב, ישב מולם הרב משאש, שאל שאלה או שניים, ופטרם לשלום.
ניגש
הרב אדמונד נחום לכבוד הרב שלום משאש ואמר לו: "כבוד הרב! שבועיים חזרנו
על החומר, הגענו למבחן והנה אין מבחן! שאלה או שניים הרב שואל ובזה מסתפק?
מה קרה לאותו מבחן מיוחד?".
אמר לו הרב משאש: "לא הייתה לי שום מטרה לבחון אתכם שוב, כי את המבחן הראשון עברתם בהצלחה. אבל רציתי שתחזרו שוב על כל החומר. מה היה גורם לכם לחזור על החומר אלמלא אותה בקשה למבחן נוסף?
"הרי מעכשיו פחות חוזרים, פחות לומדים, מתקדמים בחומר חדש. הייתה חשובה לי אותה חזרה, ולכן ביקשתי מכם להגיע למבחן נוסף. זכיתי, במרכאות, לקבל מכם שבועיים של חזרה מסיבית על החומר".
מורי ורבותי!
זה נכון גם בחינוך הילדים, וגם בחינוך המבוגרים ובמה שקשור לכל אחד ואחד מאיתנו שמנסה להשפיע על אחרים, לעולם לא פונים בצורה ישירה, לעולם לא מנסים לשנות אדם או לשכנע אותו כאשר מסבירים לו את המטרה ואת התכלית הסופית, כי זה גורם להתנגדות, זה יגרום לו לומר: "אני כבר יודע את החומר, אני לא צריך לחזור שוב".
כאשר
עושים זאת בצורה עקיפה, זה מתקבל לך הרבה הרבה יותר טוב. כי הצורה העקיפה
לא גורמת להתנגדות, הצורה העקיפה לא גורמת להתנגשות בין דעתו של התלמיד
לדעתו של המורה, בין דעתו של הילד לדעתם של הוריו.
את הכח הגדול הזה צריכים לשמור, ולכל אחד יש את הכח ואת היכולת למצוא את הדרכים העוקפות להצלחה הגדולה והמושלמת,
ברוכים תהיו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.