מתוך עיטורי תורה: לא
תטה משפט ולא תכיר פנים : בעת שהרבי ר' שמלקי מניקלשבורג זי"ע כיהן
ברבנות, היו תלויים דרך קבע על הקיר שבבית דינו, מקל ותרמיל. וכששאלו
אותו הפרנסים רבי, מה ראיתם על כך, ענה להם: דעו לכם ראשי הקהל, שאין
אצלי משוא פנים , לא אטה משפט ולא אכיר פני איש , יהיה אשר יהיה. יקוב
הדין את ההר. ואם אחד מכם לא יהיה מרוצה, הריני תמיד מוכן ומזומן להסתלק
מן הרבנות, לקחת את מקלי ותרמילי ולנדוד ולילך באשר אלך, אפילו אם אצטרך
חס ושלום לחזר על פתחי נדיבים.
ולא
תקח שוחד : אישה אלמנה נכנסה לבית דינו של הגאון ר' יהושע'לה רבה של
קוטנא. בדמעות שליש סיפרה לו על עוולות שנעשו לה על ידי אחד מתושבי העיר.
האלמנה ביקשה מהרב שיזמין את את אותו פלוני לדין תורה. סירב ר' יהושע'לה
ונמנע לשבת בדין תורה הזה. אמר :'שוחד" הוא לאו דווקא שוחד של כסף ,
אלא אפילו שוחד של דמעות . בפרט דמעות של אלמנה, ולא אוכל לנהוג ללא משוא
פנים. ומובא בליקוטי יהודה: מעשה היה עם רבי יוסף באב"ד , רבה של
טארנופול, בעל "מנחת חינוך" , שגבאי העיר התחילו מתריסין נגדו כדרכם של
פרנסים תקיפים. אמר להם הרב: אימה אתם מטילים עלי? הקב"ה יזמין לי נזיד
של תפוחי אדמה למחייתי בכל מקום שהוא...
שבת
שלום ומבורך, והנה אנחנו בתוך אלול, וכדברי אדמו"רי חב"ד: "מלך בשדה ומקבל
כל אדם בסבר פנים יפות", ומצאתי לכך מקור בפרשת כי תצא : כי ה' אלקיך
מתהלך בקרב מחנך ל'הצילך ו'לתת א'יביך ל'פניך והיה מחניך קדוש.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.