החומר והצורה באותיות הדבור:
נקדים, שככל דבר שיש בו חומר וצורה, עצם החומר של הדבר והצורה האופינית לו. כך גם באותיות הדיבור ניתן להבחין, בין חומר האותיות (וחיצוניותן), לבין צורת האותיות (ופנימיותן).
וכמבואר במקום אחר, ש"צורת האותיות" למשל מתיחסת אל "כח הדיבור" (אל האותיות כפי שהן עדין בנפש בכח). ואילו "חומר האותיות" מתיחס אל הדיבור בפועל (שבו, האותיות הנמשכות מהנפש, מתפשטות ומתלבשות בהבל ובקול הגשמי היוצא מהריאה ופוגע בחמשת המוצאות, שכתוצאה מכך מתקבלים האותיות בפועל).
והנה, "גשמיות האותיות" היוצאים מחמשת המוצאות, אין נמשך בהם מ"עצמיות האותיות שבנפש", אלא רק הארה בעלמא מ"צורת האותיות" (הבאה בדרך הכאה על ה"מוצאות").
...
אותיות הדיבור שלמעלה:
ומדברי רבנו בקטע השני של האגרת, עולה: שלעומת האותיות המהוות את העולם הבא, שהן בבחינת "צורה ופנימיות" ומקורן בחכמה עילאה. הנה, האותיות המהוות את העולם הזה, הן בבחינת "חומר וחיצוניות" ומקורן הוא בה' תתאה (האות ה' האחרונה שבשם י-ה-ו-ה). וחז"ל, באומרם שבאות ה' נברא העולם, התכוונו לומר, שהאות ה' (הרומזת להבל היוצא מהלב), היא המקור לחומר ולגוף האותיות שמהם נברא העולם הזה.
...
אין סתירה בין מאמרי רז"ל:
בקטע השלישי שבאגרת מבהיר רבנו, שאין כל סתירה: בין מה שאמרו רז"ל, שבאות ה' תתאה נברא העולם. לבין מה שמובן ממאמר רז"ל על הפסוק "כי בי-ה ה' צור עולמים", שהעולם הזה נברא בה' עילאה - שכן, הה' עילאה (הבינה), היא השרש לאות ה' תתאה (ה"מלכות", מקור חומר האותיות שבדיבור בפועל).
...
חבר נכבד:
*מומלץ לשלב את התניא היומי, בדברי התורה הנאמרים ליד שלחן שבת.
הרב יקותיאל גרין מחבר באור התניא משכיל לאיתן ועשרות ספרי חסידות לעם, הנמצאים בכל בית כנסת, בכל בית חב"ד ובכל בית חסידי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.