ללמוד מתורתו

תורת רבי לוי יצחק - פתגם יומי

יום ועש"ק פרשת ואתחנן-נחמו, חמשה עשר באב ה'תשע"ט - שָׁלשׁ גְּאוּלּוֹת בִּקְרִיאַת שְׁמַע
בְּפָרָשַׁת "וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ" מַבְטִיחַ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, שֶׁאִם עַם יִשְׂרָאֵל יְקַיֵּם אֶת הַמִּצְוֹת, הֵם יִזְכּוּ לִבְרָכוֹת רַבּוֹת, וְאַחַת מֵהֶן הִיא: וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ בֵּאֵר רַבִּי לֵוִי יִצְחָק, שֶׁבְּפָסוּק זֶה מְרוּמָּזוֹת גְּאוּלּוֹת עַם יִשְׂרָאֵל שֶׁל 1) חַג הַפֶּסַח 2) יְמֵי הַפּוּרִים 3) וִימֵי הַחֲנוּכָּה.
דְּגָנְךָ – מְרַמֵּז עַל גְּאוּלַּת חַג הַפֶּסַח: תְּחִלָּתָהּ שֶׁל גָּלוּת מִצְרַיִם נִרְמֶזֶת בַּחֲלוֹמוֹ שֶׁל יוֹסֵף, הָעוֹסֵק בְּדָגָן: "וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ מְאַלְּמִים אֲלֻמִּים בְּתוֹךְ הַשָּׂדֶה", חֲלוֹם אוֹדוֹת דָּגָן. לְאַחַר מִכֵּן, הֵחֵלוּ שֶׁבַע שְׁנוֹת הָרָעָב, בָּהֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יָרְדוּ לְמִצְרַיִם כְּדֵי "לִשְׁבּוֹר בָּר", לִרְכּוֹשׁ דָּגָן.
גַּם גְּאוּלָּתָם מִמִּצְרַיִם הָיְתָה קְשׁוּרָה עִם דָּגָן, "מִשְׁאֲרֹתָם צְרוּרוֹת בְּשִׂמְלוֹתָם".
וְתִירֹשְׁךָ – מְרַמֵּז עַל גְּאוּלַּת יְמֵי הַפּוּרִים: תְּחִלָּתָהּ שֶׁל גְּזֵרַת הָמָן, נָבְעָה בְּשֶׁל הָעוּבְדָּה שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל "נֶהֱנוּ מִסְּעוּדָּתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע", שָׁם הֵם שָׁתוּ יַיִן, תִּירוֹשׁ, שֶׁאָסוּר לִשְׁתִיָּה. תְּחִלָּתוֹ שֶׁל הַנֵּס הָיְתָה "בְּמִשְׁתֵּה הַיַּיִן" שֶׁל אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה עִם הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, וּמִשּׁוּם כָּךְ אַחַת מִמִּצְוֹת הַיּוֹם הִיא שְׁתִיַּת יַיִן "עַד דְּלֹא יָדַע", הַיְנוּ "וְתִירֹשְׁךָ".
וְיִצְהָרֶךָ – מְרַמֵּז עַל נֵס יְמֵי הַחֲנוּכָּה: שֶׁתְּחִלַּת הַגְּזֵרָה הָיְתָה, כְּדִבְרֵי הַגְּמָרָא: "כְּשֶׁנִּכְנְסוּ יְוָנִים לַהֵיכָל, טִימְּאוּ כָּל הַשְּׁמָנִים שֶׁבַּהֵיכָל", וְהַנִּצָּחוֹן הָיָה: "בָּדְקוּ וְלֹא מָצְאוּ אֶלָּא פַּךְ אֶחָד שֶׁל שֶׁמֶן שֶׁהָיָה מוּנָּח בְּחוֹתָמוֹ שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל .. וְהִדְלִיקוּ מִמֶּנּוּ שְׁמוֹנָה יָמִים". וְכָךְ אָנוּ גַּם מְצַיְּינִים אֶת הַחַג בְּכָל שָׁנָה, בְּהַדְלָקַת נֵרוֹת חֲנוּכָּה בְּשֶׁמֶן, "וְיִצְהָרֶךָ".
(תּוֹלְדוֹת לֵוִי יִצְחָק כְּרַךְ ג' (מַהֲדוּרָה חֲדָשָׁה) עַמּוּד 206)