כי לא תשכח מפי זרעו - הלימוד היומי בזוהר הקדוש לק"ק "שובה ישראל"

פרשת שלח - דף קעד.
תּוּ שְׁמַעְנָא בּוּצִינָא (דף קע''ד ע''א) קַדִּישָׁא, דְּכַמָּה יְקָר עַל יְקָר, וַעֲטָרָה עַל עֲטָרָה, מְעַטְּרָן לַאֲבוּהָ דְּהַהוּא בַּר נָשׁ תַּמָּן, בְּשַׁעֲתָא דְּאָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אִתְכְּנָשִי לְמִשְׁמַע חִדּוּשָׁא וּמִלִּין חַדְתִּין דְּאוֹרַיְיתָא, מִשְּׁמֵיהּ דִּפְלוֹנִי בַּר פְּלוֹנִי, כַּמָה אִינּוּן דְּנַשְׁקִין עַל רֵישֵׁיהּ. כַּמָה צַדִּיקַיָּיא מְעַטְּרִין לֵיהּ, כַּד נַחְתִּין. זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּכָל אִינּוּן דְּמִשְׁתַּדְּלִין בְּאוֹרַיְיתָא, יוֹמָא דְּשַׁבְּתָא מִשְּׁאַר יוֹמִין. (עד כאן)

רעיא מהימנא (במדבר ט''ו) רֵאשִׁית עֲרִיסוֹתֵיכֶם חַלָּה תָּרִימוּ וְגוֹ', פִּקּוּדָא דָּא לְהַפְרִישׁ חַלָּה לַכֹּהֵן. חַלָּ''ה הָכִי חוּשְׁבָּנֵיהּ, מ''ג בֵּיצִּים, וְחוֹמֶשׁ בֵּיצָּה, חַד מֵחֲמֵשׁ. וְאִית חוֹמֶשׁ חַד מִן חַמְשִׁין, דְּאִיהוּ ן'. וְדָא סִימַן מָגֵ''ן, דְּאִיהוּ מִיכָאֵ''ל גַּבְרִיאֵ''ל נוּרִיאֵ''ל. חַלָה, שְׁכִינְתָּא. דִּבַאֲתָר דְּאִלֵּין מַלְאֲכִין תַּמָּן, אֲבָהָן תַּמָּן. וּבְאַתְרָא דַּאֲבָהָן תַּמָּן, שְׁכִינְתָּא תַּמָּן. וּבָה וַיְחַל, בָּהּ צַּלֵּינָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (שמות לב) וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי יְיָ אֱלֹהָיו.(דברים ג) אֲדֹנָי יֶדוִֹד אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ. וּבָהּ חָלָה זְכוּת אָבוֹת. וּבָהּ תָּמָה זְכוּת אָבוֹת לָרְשָׁעִים. דַּהֲווֹ מְקַבְּלִים אַגְרַיְיהוּ בְּהַאי עָלְמָא. דְּמִסִטְרָא דִּימִינָא, דְּתַמָּן י' דְּאִיהוּ חָכְמָה, שֵׁרוּתָא דִּשְׁמָא דַּיְדוָֹד, דְּאִיהוּ אַחְזֵי זְכוּתָא עַל בְּנָהָא מִימִינָא, דְּתַמָּן רמ''ח פִּקוּדִין דַּעֲשֵׂה. מִסִּטְרָא דְּאָת ה' בַּתְרָאָה, דְּאִיהִי לִשְׂמָאלָא דִּגְבוּרָה, דְּתַמָּן לֹא תַּעֲשֶׂה, דְּאִינּוּן שס''ה, דְּתַמָּן נִדוֹנִין רְשָׁעִים גְּמוּרִים, תָּמָה לוֹן זְכוּת אָבוֹת, וְאִתְהַפָּךְ לוֹן שֵׁם יְהוָֹ''ה, הוה''י. וְאוֹלִיפְנָא מֵהָמָן הָרָשָׁע,(אסתר ה) וְכָל זֶה אֵינֶנּוּ שׁוְֹה לִי. (ע''כ רעיא מהימנא)

(במדבר ט''ו) וַיֹּאמֶר יְיָ אֶל מֹשֶׁה לֵאמֹר דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְגוֹ' וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִית עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדוֹרוֹתָם וְגוֹ'. רִבִּי חִזְקִיָּה פָּתַח, (זכריה ג) וַיַּרְאֵנִי אֶת יְהוֹשֻׁעַ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְגוֹ'. כַּמָה זַכָּאִין אִינּוּן יִשְׂרָאֵל, דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בָּעֵי בִּיקָרֵהוֹן עַל כָּל בְּנֵי עָלְמָא, וְיָהַב לוֹן אוֹרַיְיתָא קַדִּישָׁא, וְיָהַב לוֹן נְבִיאֵי מְהֵימְנֵי, דִּמְדַבְּרֵי לְהוּ בְּאוֹרַיְיתָא, בְּאֹרַח קְשׁוֹט.

תָּא חֲזֵי, כָּל נְבִיאֵי וּנְבִיאֵי דְּאוֹקִים קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, כֻּלְּהוּ אִתְגְּלֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָלַיְיהוּ, בְּדַרְגִּין עִלָּאִין קַדִּישִׁין, וְחָמוּ זִיו יְקָרָא קַדִּישָׁא דְּמַלְכָּא מֵאֲתָר עִלָּאָה, אֲבָל לָא קָרִיב כְּמֹשֶׁה, דְּהֲוָה קָרִיב לְמַלְכָּא יַתִּיר מִכֹּלָּא, דְּהָא זַכָּאָה חוּלָקֵיהּ יַתִּיר מִכָּל בְּנֵי עָלְמָא, דְּעָלֵיהּ כְּתִיב, (במדבר יב) פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ וּמַרְאֶה וְלֹא בְחִידוֹת. וּשְׁאַר נְבִיאֵי, הֲווֹ חָמָאן מֵאֲתָר רְחִיקָא, כְּמָה דְּאַתְּ אָמֵר (ירמיה לא)מֵרָחוֹק יְיָ נִרְאָה לִי. (שמות י''א ע''ב) אָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה, הָכִי אוֹלִיפְנָא, כְּתִיב (שמות ב) וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֵוִי וַיִּקַּח אֶת בַּת לֵוִי. וַיֵּלֶךְ אִישׁ: דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (שמות טו) יְיָ אִישׁ מִלְחָמָה. מִבֵּית לֵוִי: דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אֲתָר דְּחָכְמָה עִלָּאָה, וְהַהוּא זוֹהַר (ס''א נהר) מִתְחַבְּרָן כַּחֲדָא, דְּלָא מִתְפָּרְשָׁן לְעָלְמִין. מִבֵּית לֵוִי: דְּאַשְׁרֵי לִוְיָתָן (ס''א כל חידו) בִּלְחוֹדוֹי בְּעָלְמָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים קד) לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק בּוֹ. וַיִּקַּח אֶת בַּת לֵוִי, דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, אֲתָר דִּנְהִירוּ דְּסִיהֲרָא נָהִיר.

וַתַּהַר הָאִשָּׁה וַתֵּלֶד בֵּן. הָאִשָּׁה וַדַּאי, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (בראשית ב) לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה. בְּקַדְמִיתָא בַּת לֵוִי, הָכִי הוּא וַדַּאי. וְכִי בַּת לֵוִי בְּקַדְמִיתָא, וְהַשְׁתָּא אִשָׁה. אֶלָּא הָכִי אוֹלִיפְנָא, אִתְּתָא עַד לָא אִזְדַּוְּוגַת, אִתְקְרִיאַת בַּת פְּלוֹנִי, בָּתַר דְּאִזְדַּוְּוגַת. אִתְקְרֵי אִשָׁה, וְהָכָא, בַּת וְאִשָּׁה, כֹּלָּא בְּחַד דַּרְגָּא הוּא.

וַתִּצְפְּנֵהוּ ג' יְרָחִים, אִלֵּין תְּלַת יַרְחִין דְּדִינָא קַשְׁיָא שַׁרְיָא בְּעָלְמָא. וּמַאי נִינְהוּ. תַּמּוּ''ז וְאָ''ב וְטֵבֵ''ת. מַאי קָא מַשְׁמַע לָן. דְּעַד דְּלָא נָחַת מֹשֶׁה לְעָלְמָא, שְׁכִיחַ הֲוָה הוּא לְעֵילָּא, וְעַל דָּא אִזְדַּוְּוגַת בֵּיהּ שְׁכִינְתָּא מִן יוֹמָא דְּאִתְיְלִיד. מִכָּאן אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן, רוּחֵיהוֹן דְּצַדִּיקַיָּיא שְׁכִיחִין אִינּוּן לְעֵילָּא, עַד לָא יֶחתוּן לְעָלְמָא.