זכורני שיעור שהעביר הרב שלמה יוסף כהנמן זצ"ל באורח חיים הלכות תפילה, כמנהגו מידי בוקר לאחר תפילת שחרית, וכשהגיע לתפילת אב הרחמים נשנק קולו ופנה לתלמידים בשאלה: מי יודע אימתי ובגין מה נתקנה תפילה זו. משלא נענה, פתח בהסבר על גזירות תתנ"ו ופרעות מסעי הצלב באשכנז "לפני כתשע מאות שנה". בהמשך דבריו פנה בשאלה שנייה, ספק לתלמידים ספק לעצמו: כיצד זה יש לנו תפילה כבר מאות בשנים על הרוגי מסעי הצלב (גזירות תתנ"ו), שמשערים שהיו כמה אלפים בודדים, ואין לנו תפילה על ששת המיליונים שנרצחו לפני כמה עשרות שנים? השתררה דומייה מוחלטת באולם הישיבה. התשובה שהוא נתן כששבר את הדומייה, הייתה שבשואה נהרגו גם אותם שהיה בכוחם לתקן תקנות ולהכניס שינויים במחזור תפילותינו, להכניס תפילות ופיוטים לסידור התפילה. מספרים, שפעם במחנה המוות אושוויץ בסיום יום העבודה ניגש יהודי בשם מוישל'ה לרב וביקש שיערוך עבורו "דין תורה". – צריך שלשה רבנים בשביל דין תורה, אמר הרב. – נו, ענה מוישל'ה, באושוויץ לצערנו לא חסרים רבנים. ישבו הרבנים, מסביבם יהודים רבים, ושאלו: נו מוישל'ה, נגד מי יש לך דין תורה? נגד הקב"ה, ענה מוישל'ה. הנה תראו, יהודי ירא שמים אני, מקפיד ושומר על קלה כבחמורה, כזה הייתי גם בהיותי בלודז' עם אשתי ועשרת ילדיי. עשיתי בדיוק מה שהקב"ה ציווה אותנו בתורה. אבל אז, בלי הודעה מוקדמת ובלי כל סיבה, שלח הקב"ה את הגרמנים ימ"ש והם לקחו את אשתי ואת ילדיי, והנה אני כאן איתכם במחנה, עובד מצאת החמה ועד צאת הנשמה. אם כן, אני תובע את ה'רבונו של עולם' לדין תורה. יש בקהל מישהו שמוכן להיות הסניגור של ה'רבונו של עולם'? שאלו הרבנים. אבל נעבאך באושוויץ לא היו לו ל'ריבונו של עולם' הרבה סניגורים. יצאו הרבנים ודנו ב'דין תורה' חצי שעה. בסיום, שבו לומר את פסק הדין: ובכן מוישל'ה, דנו ושקלנו והנה הגענו למסקנה ברורה: אתה צודק, אתה זכאי ואילו הקב"ה חייב! נו, שאל מוישל'ה, ומה עכשיו? עכשיו? עכשיו כבר מאוחר, צריך להתפלל מנחה!... [ מתוך מחלקי המים] ואחרי כל המלים הקשות הללו נזכרתי בנבואת ישעיהו : "ואמרת ביום ההוא אודך יהוה כי אנפת בי ישב אפך ותנחמני". שבת שלום ומבורך ונכנסים לחודש אייר : אני ה' רופאך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.